למידה היברידית – מהלכה למעשה

פיצוח למידה היברידית

הסקירה נכתבה ע”י מיה אלמקייס ורינתיה ברוכים לוין בשיתוף ד”ר ערן גל – HIT בסיוע נוי אנטה, לילך דונשיק, עידו גנור וספיר נמיר.

*בכל מקום בו הטקסט מסומן ברקע סגול ניתן לעמוד עליו עם העכבר לקבל הרחבה עליו

תפריט

רקע

רגע לפני שאנחנו צוללים לתוכן, דגש קריטי! קיים מכנה משותף אדיר בין עולם הלמידה בארגונים לבין עולמות החינוך וההשכלה הגבוהה, עם זאת ההקשר והמטרות שונות מאוד. אנחנו מושפעים ושואבים מידע רב מעולמות התוכן הללו, אך ההתייחסויות בסקירה הן בעיקר לעולם הלמידה בארגונים. עכשיו אפשר להמשיך :)  עידן הפוסט-קורונה מאופיין בכך ששילבנו להילוך שישי את החיבור בין התפתחות עולם הלמידה לאורך השנים לצד ההתפתחויות הטכנולוגיות שהגדילו את פתרונות הלמידה הקיימים – והתוצאה היא האצה או הטמעה אינטנסיבית של שינויים בתרבות הלמידה הארגונית שכבר שנים ייחלנו להם. בסקירה מלמידה מסורתית להיברידית – מפה טרמינולוגית, עליה מושתת סקירה זו, עשינו סדר במונחים המקצועיים שלנו כאנשי למידה ארגונית על מנת שנבחין בניואנסים שעושים את ההבדל: מפה טרמינולוגית המציאות החדשה שהתהוותה מחייבת אותנו לשלב את הלמידה ההיברידית כחלק מהאסטרטגיה שלנו כדי לתמוך בקידום תרבות הלמידה וכמובן בקידום היעדים האסטרטגיים של הארגון אליו אנו שייכים. ניתן לומר שהלמידה ההיברידית היא גרסה חדשנית יותר של הלמידה המעורבת ובמידת מה ניתן להתייחס אליה כאל מונח העל. המהות האמיתית מבחינתנו היא קידום תהליכי למידה אפקטיביים – המותאמים למטרות הלמידה ולצרכי הלומדים, בדגש על השינויים בסביבת העבודה והחיים שלנו בעקבות הקורונה. בסקירה זו, נתייחס לסיבות לבחירה בלמידה היברידית ולעקרונות בתכנונה, נמליץ על מתכון לפיצוח למידה היברידית ונרחיב על מודלים שונים ליישומה. אספנו את מיטב הסקירות, הכתבות, הבלוגים, התובנות והמאמרים בתחום כדי להעניק קווים מנחים לעיצוב אפקטיבי של תהליכי למידה היברידיים. שנמשיך?

תקציר

למה לי היברידי? מגוון השיקולים נועד לכוון אותנו למציאת הפתרון האידיאלי והריאלי המתחשב באילוצי המשאבים (זמן פיתוח, זמן למידה, תקציב ועוד), במטרות הלמידה ובעיקר במאפייני הלומדים. אנחנו בתקופה של שינוי הרגלים והסבלנות משתלמת, לכן כדאי לשאול “למה עדיין לא?” במקום פשוט “למה לא?”. אז למה כן? גמישות, פרסונליזציה, יעילות ואפקטיביות ולמה עדיין לא? צורך בתחושת ה”ביחדנס”, נכונות למאמץ ולאימוץ השינוי, חסם משאבי איך עושים את זה? התחילו בצעדים קטנים; שאלו את עצמכם אילו הצלחות (Quick Wins) אתם יכולים לייצר; תכננו את התהליך לטווח הקצר, הבינוני והארוך; העזו לנסות וזכרו שהזמן הכי טוב להתחיל הוא עכשיו.  הנה כמה עקרונות יישומיים:

האדם המענה
〉      התייחסו לתהליך כניהול שינוי 〉      שמרו על ריאליות ופתחו תחושת מסוגלות 〉      הדגישו את המרכיב החברתי-אישי בתהליך הלמידה 〉      העניקו ליווי ותמכו בתהליך 〉      הקפידו על פיצוח (שלב האפיון והעיצוב) 〉      ייצרו הדרגתיות 〉      שמרו על אחדות (ואל תתעקשו על אחידות) 〉      בנו מענה הוליסטי

פיצוח למידה היברידית

מה בין למידה מעורבת ללמידה היברידית?

למרות הדמיון בין המושגים והמחלוקות בספרות המקצועית והאקדמית, ניכר כי קיימים שלושה הבדלים, קטנים אך חשובים:

המטרה הסביבה הלומדים
מהי מטרת הגיוון? החלפה של התצורה הקודמת ולא השלמה או העשרה. מהי סביבת הלמידה? כחלופה ללמידה הפרונטלית ולא כסביבה תומכת. מהו הרכב הלומדים? כי הלומדים הפרונטליים והדיגיטליים הם לא בהכרח אותם הלומדים.
  • מטרת הגיוון – בעוד שלמידה מעורבת מתמקדת בשילוב שבין הפרונטלי לדיגיטלי, למידה היברידית מבקשת למצוא איזון גמיש מתוך כל האפשרויות בלמידה, בין פרונטלי לדיגיטלי – מה יקדם את החוויה הטובה ביותר, אפילו בעבור תלמידים בודדים (Driesen, 2016). כלל אצבע טוב שיוכל לסייע: אם שילוב השיטות מרחיב או מגדיל את תהליך הלמידה, מדובר בלמידה מעורבת. אם שילוב השיטות מקל על החלפת ה”הוראה האישית”, מדובר בלמידה היברידית.
  • סביבת הלמידה – בעוד שבסביבת למידה מעורבת, הלמידה הדיגיטלית נועדה להשלים ולהעשיר את הלמידה הפרונטלית (באמצעות משאבים נוספים כמו סרטונים, מאמרים, פודקאסטים ועוד). בסביבת למידה היברידית, למידה דיגיטלית נועדה להחליף את הלמידה הפרונטלית. התוכן הדיגיטלי מהווה חלופה לחומר ולשיעור המועבר פרונטלית ונועד ליצור חווית למידה גמישה (Wong, n.d.).
  • הרכב הלומדים – בעוד שבלמידה מעורבת מדובר באותם לומדים העושים שימוש בשיטות הפרונטליות ובחומרי הלימוד הדיגיטליים, בלמידה היברידית האנשים הלומדים בצורה פרונטלית ובצורה דיגיטלית הם לא בהכרח אותם אנשים (חלק לומדים בכיתה, חלק לומדים באופן דיגיטלי וחלק משלבים) Steele, 2021)). במובן הקלאסי של פרסונליזציה – כל לומד יכול להתאים לעצמו את סוג הלמידה האפקטיבי ביותר בעבורו.

בשורה התחתונה: למידה מעורבת מבוססת על למידה פרונטלית ואילו ההיברידית לא קובעת שיטת בסיס אלא מציעה כל שילוב אפשרי ונכון. הלמידה ההיברידית התפתחה מתוך הלמידה המעורבת והיא גרסה חדשנית יותר שלה, שכן היא לוקחת את כל עקרונות הלמידה המעורבת צעד קדימה – כמה שיותר הדוק וכמה שיותר מותאם למטרות הלמידה ולצרכי הלומדים. היא מייעלת את תהליך הלמידה ובצורה האידיאלית שלה מאפשרת לכל לומד להתאים לעצמו את תהליך הלמידה הנכון עבורו.

למה לי היברידי?

נניח כמה נקודות למחשבה שיעזרו לנו לקבל החלטה מושכלת מה מתאים ומתי. במילים אחרות למה זה הדבר הכי נכון ומה השיקולים שצריכים לעזור לנו להבין שזה נכון אבל אולי לא עכשיו. במינונים

למה כן?
כפי שכבר למדנו ממטה-מחקר שבחן מה אפקטיבי יותר, אנחנו יודעים שההשפעה האמיתית על אפקטיביות הלמידה אינה בחירה בין למידה פרונטלית לדיגיטלית אלא שימוש במתודות למידה אפקטיביות. בכל מקרה למידה היברידית תוביל לתוצאות האפקטיביות ביותר אל מול חלופות אחרות. אלו היתרונות העיקריים של השיטה:

  • גמישות
    • מאפשרת הגדרה של תמהיל למידה משתנה ומגוון בהיבטי תוכן, צרכי לומדים, מקום הלימוד ואופן הלמידה.
    • מסייעת בהטמעה של תרבות הלמידה המתמדת (LLL) ותומכת בתהליכי למידה בסביבת העבודה.
    • יכולה להתאים למספר בלתי מוגבל של לומדים (פותחת הזדמנויות למידה).
    • מגבירה את היכולת להתאים את תהליך הלמידה גם בשגרה וגם ב”חירום” בהתאם לאילוצים ובלת”מים (אירועים לא מתוכננים).
    • נותנת מענה לאתגרים ארגוניים כגון למידה מרחוק ללא תלות במיקומם הפיזי של המלמד או הלומדים.

  • פרסונליזציה
    • מאפשרת קצב התקדמות אישי במרחב הלמידה המבוסס על הבנה של התכנים.
    • מציעה אפשרויות למידה מגוונות המתאימות לסגנונות, אסטרטגיות או הרגלי למידה שונים.
    • מאפשרת התאמה של מטרות הלמידה וסוג הליווי בהתאם לצרכי הלומד.
  •  יעילות 
    • מפנה את זמן המלמדים מתוכן שיכול להילמד באופן עצמי לטובת תמיכה בתהליך הלמידה והנחיית הלומדים.
    • חוסכת השקעה בפיתוח בטווח הקצר לטובת חסכון משאבים בטווח הארוך: הכשרת יותר לומדים תוך גמישות במועד ובתדירות תהליך הלמידה (במקום ימי הדרכה מרוכזים למידה ב”טפטופים”); מיקוד וקיצור של תהליך הלמידה, כלומר מיצוי זמנו של הלומד טוב יותר בזכות חסכון בזמן.
    • מאפשרת מחזור של תוצרי למידה (למידה אקולוגית); כלומר, שימוש חוזר בתוצרי למידה שפותחו למספר מטרות.
  • אפקטיביות
    • הגברת מעורבות הלומדים בזכות שילוב כלים אינטראקטיביים ללמידה; כך ליותר לומדים יש הזדמנות לקחת חלק פעיל בתהליך הלמידה (כלומר עירור סקרנות, חקרנות וחשיבה רפלקטיבית).
    • נגישות גבוהה יותר לתכני הלימוד – לפני, תו”כ ואחרי תהליך הלמידה הפורמלי.
    • היזון חוזר מידי ללמידה – יישומים רבים מאפשרים פידבק מידי ללומד (על התקדמותו ועמידתו בתהליך הלמידה ומטרותיו) ולמלמד (על רמת המעורבות של הלומדים, איכות תהליכי הלמידה והטמעתם בקרב הלומדים).
    • עידוד אינטראקציה בין לומדים לטובת למידה שיתופית ו/או משוב עמיתים והגברת תחושת הקהילתיות.

למה עדיין לא?
נקודה שמעסיקה אנשי למידה רבים מתייחסת לצורך ב”חינוך” הלומדים לשנות את הרגלי הלמידה שלהם ולאמץ הרגלי למידה עצמית או עצמית למחצה. מערכת החינוך הרגילה את מרבית הלומדים לשיטות הוראה מסורתיות יותר והצורך בגורם מלווה – שנושא באחריות לתהליך הלמידה – כבר מוטמע היטב (במודע או שלא במודע). המעבר ללמידה החדשה כרוך במעורבות גבוהה יותר מצד הלומדים, במשמעת עצמית ובעיקר בלקיחת אחריות על התהליך ולמרות הרצון לאמץ תהליכי למידה משמעותיים יותר – במבחן התוצאה מדובר בתהליך לא פשוט. הלמידה המעורבת כוללת תמהיל שמעניק ללומדים תחושה שתהליך הלמידה מנוהל. לעומתה, במודלים מסוימים של למידה היברידית – 100% מהלמידה מתקיימת באופן דיגיטלי מה שמעניק ללומדים תחושה של חוסר שליטה בתהליך (כדוגמה לכך, חשבו על האחוזים הנמוכים [15% בממוצע] של הגעה לנקודת הסיום של קורסים מקוונים בתצורת MOOC. מנגד, יש כאלה שהחוויה שלהם מקורסי אונליין היא טובה. וגם כתבנו איך להתגבר על החסמים בלמידה ב-MOOC?

אלו החסרונות העיקריים של השיטה:

  • העדר תחושת ה”ביחדנס”
    • ללמידה הפרונטלית יש את הקסם שלה ולפעמים אין תחליף למפגש האנושי (למשל בתהליכי שינוי תפיסה או הטמעה של תהליכים ארגוניים). ההתמודדות העצמית עם תהליך הלמידה יכולה לעורר תחושת בדידות וניתוק.
    • היכולת להבחין בצרכים השונים של הלומדים או קבוצות הלומדים מרחוק מוגבלת ויכולים להיווצר הבדלים בין קבוצות שנפגשות פנים אל פנים לעומת כאלו שנפגשות מרחוק או לא נפגשות כלל.
    • מיומנויות ההנחייה הפרונטלית שונות מאלו הדיגיטליות והעדר המיומנות יכול לפגוע בחיבור ללומדים ובאפקטיביות.
  • נכונות למאמץ ולאימוץ השינוי (קושי תפיסתי)
    • האחריות ללמידה עוברת ללומדים והיא תובענית יותר (ודורשת מיומנויות תכנון וניהול זמן) מבחינת מידת ההשקעה ופיתוח המיומנויות החדשות הנגזרות ממנה (דוגמת אוריינות דיגיטלית ויכולת למידה עצמית).
    • מעבר להיברידי כולל גם ויתור חלקי על תחושת השליטה והניהול של תהליך הלמידה. מבני למידה מודולריים קשים יותר למעקב ועלולים לפגוע ברצף ובאפקטיביות תהליך הלמידה או ליצור תחושת העדר שליטה ובקרה של המנהלים.
    • למידה עצמית במסגרת תכנית היברידית או השתתפות במפגש מרחוק בזמן העבודה לא נתפסת ע”י המנהלים ו/או העמיתים כזמן למידה פורמלי. כלומר, קיים קושי ללמוד באפקטיביות תו”כ יום העבודה  השוטף .
  • חסם משאבי
    • נטייה להסתמכות על תשתית ומשאבים טכנולוגיים מקשה על קיום תהליך למידה כולל ושוויוני במידה ולחלק מהלומדים אין גישה לתשתית טכנולוגית מתאימה ו/או אמצעי קצה.
    • בקרב לומדים צעירים מאוד או מבוגרים מאוד קיימת תלות בגורמים מנחים שילוו ויתמכו את תהליך הלמידה. לא תמיד המשאבים הנדרשים עומדים לרשותנו.  

בשורה התחתונה: מגוון השיקולים נועד לכוון אותנו למציאת הפתרון האידיאלי והריאלי המתחשב באילוצי המשאבים (זמן פיתוח, זמן למידה ותקציב), במטרות הלמידה ובעיקר במאפייני הלומדים. אנחנו בתקופה של שינוי הרגלים והסבלנות משתלמת. השאלה הנכונה יותר צריכה להיות לא – “למה לא”? אלא “למה עדיין לא”? וכל נקודה טובה בשביל להתחיל. נגיד והשתכנענו, מאיפה מתחילים? כל זאת ועוד בחלק הבא 😊

איך עושים את זה?

עקרונות ללמידה היברידית התייחסו לתהליך כניהול שינוי

  • כבר הבנו שהדבר הכי קבוע בארגונים הוא השינוי ויש מתודולוגיות נהדרות (למשל של קורט לוין או ג’ון קוטר) שעלינו לאמץ ככלי משמעותי בסל הכלים שלנו כאנשי למידה ארגונית.
  • על קצה המזלג: רותמים שותפים, מחליטים גם מי לא לוקח חלק בשלבים שונים בתהליך, מייצרים חזון ואסטרטגיה ומשווקים אותם, מתחילים מבלי לחכות לתנאים אידיאליים, מייצרים הצלחות וחוגגים אותן, מטמיעים בתרבות הארגונית.
  • טיפ חשוב: תתחילו בקטן – יחידת לימוד קטנה/ יחידה ארגונית אחת/ קבוצה פרופסיונלית כפיילוט.

הקפידו על פיצוח

  • הסתכלו על תהליך הלמידה המיועד בעיניים חדשות (ממעוף הציפור, או הרחפן אם תרצו). אי-אפשר לקחת למידה פרונטלית ולהעביר אותה “As is” לפורמט דיגיטלי וגם לא לעשות copy-paste ולהעביר בזום.
  • בצעו אבחון – מה הצורך, מה המטרה ומהם מאפייני הלומדים.
  • ערערו את הקיים, בחנו מה הכי נכון ותשאפו לייצר חוויית למידה הוליסטית עם רציונל ברור.

שמרו על ריאליות ופתחו תחושת מסוגלות

  • העובדה שניתן לבצע את הלמידה מכל מקום, לא אומרת שהיא דורשת פחות משאבים מצד הלומד. לכן תכננו את התהליך ריאלי והימנעו מלהעמיס על הלומדים שלא לצורך.
  • ספקו ללומדים טיפים – איך ללמוד ואיך לנהל את עצמם ואת הזמן שלהם.
  • צרו עוגנים להתעניינות בהתקדמות הלמידה. זה תורם למחוברות, למוטיבציה ולעמידה ביעדי הלמידה.

צרו הדרגתיות – “גם מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן” (לאו דזה)

  • תאמו ציפיות עם הלומדים ותבנו את הלמידה כך שכל אחד יכול להתאים את קצב ורמת הלמידה לצרכיו ולמאפייניו.

שמרו על אחדות (ואל תתעקשו על אחידות)

  • תכננו את הלמידה כך שקבוצת הלומדים תתקדם כקבוצה, אך כל לומד בקצב שלו.
  • תכננו העשרה וצירי למידה מתקדמים למהירי ההבנה לצד מעטפת תומכת ומסייעת ללומדים מתקשים יותר.

הדגישו את המרכיב החברתי-אישי בתהליך הלמידה

  • למידה עצמית מרחוק יכולה להיות חוויה מנוכרת ובודדה מאוד עבור הלומדים, לכן חשוב להבנות מעטפת תומכת שתסייע בהגברת המעורבות, למשל: תשתית ללמידה חברתית וקהילתית, רתימת מנהלים, תכנון שיתופי פעולה קבוצתיים כחלק מתהליך הלמידה ועוד.
  • זכרו כי ככל שללומדים יש יותר הזדמנויות לתקשר ולשתף פעולה, כך יגדלו הסיכויים שהם יהיו מעורבים בתהליך הלמידה ולא יינטשו אותו.

העניקו ליווי ותמכו בתהליך

  • זכרו שהתפקיד של “מנהלי תהליך הלמידה” (מורה/ מדריך/ מנחה) השתנה מ-100% הוראה פרונטלית להנחייה מגוונת (עבודות קבוצתיות, מישוב לומדים על תוצרי למידה). החלק החשוב ביותר הוא לספק מגע אישי ואנושי שיסייע בקידום תהליך הלמידה.
  • הקפידו על שילוב בין ליווי מקצועי המקדם את תהליך הלמידה ע”י איתור נקודות מעכבות ומפתחות הצלחה לבין ליווי אישי שמעניק תמיכה, מסייע בהתמודדות עם אתגרים ויוצר תחושת ביטחון.
  • צרו מסגור שיקל על הלומדים, לדוגמה הגדירו מסגרת זמנים: מה העוגנים ומה ההמלצות ללמידה יעילה ואפקטיבית כדי שהלומדים יוכלו לתכנן ביומן ולצור שליטה על הלמידה.

הקפידו לבנות מענה הוליסטי – “השלם גדול מסך חלקיו” (ניטשה)

  • בהיבטי התוכן – יש לשלב בין הדיגיטלי לאישי. תהליך היברידי מוצלח משמעותי לא פחות מהיחסים בין חלקיו.
  • בהיבטי התכנון – ישנם שמונה ממדים שיש לקחת בחשבון (ד”ר בדרול קהן; Khan, 2003):
התאמה ארגונית פדגוגיה טכנולוגיה עיצוב הממשק
התייחסות למוכנות הארגון ולצרכיו וכן לצרכי ומאפייני הלומדים התאמת שיטות הלימוד למטרות הנדרשות בהיבטי התוכן וההתאמה ללומדים הקמת תשתיות שיתמכו (דוג’ שרת ו/או מערכת LMS) בשיטות ובכלים הנדרשים; העמדת תמיכה מקצועית התייחסות למידת היכולת של הלומד להשתמש באמצעים וכן לנראות (UI) ולאינטואיטיביות (UX) שלהם
הערכה ניהול משאבים אתיקה
התאמת שיטות ההערכה למטרות הלמידה ולצורות הלמידה שנבחרו התייחסות ליכולת לנהל את התשתיות והתהליכים האדמיניסטרטיביים בצורה אפקטיבית ויעילה וידוא זמינות המשאבים וניהולם באופן יעיל וממצה; הצדקת הערך והדגשת יעילותו לארגון התייחסות להיבטים כמו שוויון הזדמנויות, התחשבות בהבדלים תרבותיים, לאום וכדומה

זכרו כי – “רק המעז מנצח”

  • אל תפחדו לערבב את השיטות ולבחון ביחד עם הלומדים מה עובד יותר ומה פחות.
  • אל תחששו לשנות – גם אם כולם רגילים שפתרון=קורס, כבר למדנו שיש 50 גוונים של פתרונות למידה (ואפילו יותר).

  בשורה התחתונה: אנחנו בתקופה של שינוי וכידוע – אף אחד לא אוהב שינויים. נהלו את התהליך כתהליך של שינוי; התחילו בצעדים קטנים; שאלו את עצמכם אילו הצלחות (Quick wins) אתם יכולים לייצר בטווח המיידי – חגגו ושווקו אותם; תכננו את התהליך לטווח הקצר, הבינוני והארוך; העזו לנסות וזכרו שהזמן הכי טוב להתחיל הוא עכשיו. מתכון מנצח לפיצוח תהליך למידה היברידי איך מפצחים? המעבר מלמידה פרונטלית עם נגיעות של למידה מעורבת ללמידה היברידית הוא למעשה תהליך של רה-פיתוח (כלומר פיתוח מחדש של הקיים). לצורך כך ניסחנו שלושה שלבים פשוטים שילוו את תהליך העבודה. זכרו – תהליך פיתוח הוא תהליך פיתוח והמיקוד שלנו הוא בדגשים הייחודיים לעיצוב תהליך למידה היברידי. פיצוח למידה היברידית

  1. שלב ראשון: ניתוח
  • אבחון ממוקד במטרה להגדיר מה הפער ומהו הצורך הנגזר ממנו? נבחן כולל את צרכי השטח הנקודתיים וגם – מה קורה היום? למה נתן או אמור לתת מענה? אילו משמעויות אסטרטגיות יותר נגזרות או יכולות להיות? איך מתכתב עם היעדים של הארגון? איזו תשתית טכנולוגית תומכת או יכולה לתמוך בתהליך?
  • בתכנית קיימת יש לאבחן את המטרות, הרציונל והלו”ז הקיים כדי לגזור משמעויות להמרה להיברידיות.
  • אפיון אוכלוסיית הלומדים – בדגש על הרגלי למידה, מאפיינים, רמת האוריינות הדיגיטלית, מיומנויות תומכות הנדרשות לתהליך, זמינות הלומדים לתשתית תומכת שתאפשר את תהליך הלמידה ועוד.
  • שאלת בונוס (מישהו אמר למידה אקולוגית?) – אילו שימושים נוספים קשורים או יכולים להיות קשורים לצורך שעלה? למשל אוכלוסיות או מטרות נוספות.
  1. שלב שני: פיצוח הדרך לאידיאלי הריאלי רצופה בכוונות טובות…
  • הגדרת מטרות או דיוקן בתוכנית קיימת.
  • חלוקת התוכן לנושאים ותתי נושאים (בעדיפות לחלוקה ליחידות מיקרו למידה), תמצות התוכן ומיקודו באמצעות תרגום לתוצאות המצופות ולמטרות ביניים/ משנה.
  • החלטה עקרונית לגבי סוג הלמידה האידיאלי (למידה עצמית/ קבוצתית/ אחר) וחלופות אפשריות.
תוכן (נושאים + סיווג לידע, מיומנויות, תפיסות) תוצאות מצופות (מה יקרה אחרי הלמידה) מטרות (מה יקרה תו”כ הלמידה) סוג הלמידה האידיאלי אילוצים, חלופות והערות
         
         
  • גיבוש הרציונל המארגן (ההקשר הרחב של כל חלק בתוך תהליך הלמידה ההוליסטי).

מרכיבי הלמידה ההיברידית: כדי שיהיה לכם יותר נוח, גיבשנו לכם (כמעט) את כל המרכיבים שאפשר לעשות בהם שימוש במקום אחד. אין “נכון” ו”לא נכון”. עליכם לבחון את השימוש במרכיבים השונים בהתאם לצורך, לשיקולים ולאילוצים הקיימים בארגון. כמובן שחשוב להסתכל על התמונה המלאה ולוודא שהיא ריאלית ושהבחירה שלכם תייצר את התוכנית האפקטיבית ביותר. התבססנו על הטבלה הזו: The Defining Dimensions of Blended Learning Models ועשינו לה כמה הרחבות והתאמות: רכיבי הלמידה ההיברידית

הרחבה על מבנים ופרקטיקות נוספות בעזרתן ניתן לפצח, יש בפרק הבא.

  1. שלב שלישי: פיתוח
  • פיתוח התוצרים הנדרשים. למעשה, הוצאה לפועל של המתווה שתכננו.
  • נתייחס לארגון התנאים שיבטיחו יישום הולם ואפקטיבי של התוכנית בכלל והתוצרים בפרט.
  • במידת האפשר נפתח מספר אפשרויות למידה כדי לאפשר ללומדים שונים לבחור בדרך שנוחה להם, להחליף שיטה אם לא התחברו או לתגבר את עצמם אם מרגישים צורך בתרגול או בחזרה נוספת בדרך אחרת.
  • מילה על מענה אג’ילי בכלל ותו”כ הרצה של מחזור פיילוט בפרט: יש חשיבות גדולה למענה בפתרונות מהירים וגמישים לשאלות נפוצות, התייחסויות שעולות מהשטח ועוד. היכולת לתת מענה מיידי ומהיר לצרכים שעולים מהלומדים מגדילה את המחויבות ומגבירה את אחוזי המסיימים.

מכאן מתחילים לרוץ על זה. השורה התחתונה: תהליך פיתוח הוא תהליך פיתוח. תכנית טובה מתחילה בתכנון טוב. מה החידוש? כפי שלמדנו על למידה היברידית הייחודיות שלה היא תכנון פתרון הלמידה המתאים ביותר בהתאם למטרות תהליך הלמידה. כל תוכן יילמד בצורה האידיאלית לו ולא בתצורות שונות כדי לחדד/ למרקר/ להעשיר. מבנים, מודלים ותבניות הספרות המקצועית מציעה שלל מבנים, מודלים ותבניות ללמידה היברידית. החלוקה האקדמית מציעה ארבעה מודלים עיקריים של מבנים למידה, כפי שאפשר לראות בצורה פשוטה וקלה בעבודתה של הלן בונד מאוניברסיטת הרווארד: מודלים החלוקה נעה מ-100% למידה פרונטלית (F2F) ל-100% למידה דיגיטלית (Online או Fully Online) ומציעה את פתרונות הלמידה המעורבת וההיברידית כשני שלבים משמעותיים בתווך ביניהם. בחינה מעמיקה יותר בספרות מלמדת כי קיימים שבעה מודלים עיקריים (מוצגים בהמשך) לשילוב או ארגון תהליך הלמידה ההיברידי המציעים דרגות שונות של עצמאות מבחינת הלומדים. המודלים נעים ממצב בו האחריות על תהליך הלמידה היא על המלמד לרמת עצמאות, מעורבות ואחריות מתגברת של הלומד על תהליך הלמידה, עד למצב של אחריות מלאה על התהליך. הרעיון המרכזי במודלים אלו מתייחס ללמידה כדינמית, מותאמת אישית וגמישה, ומדגיש את המנעד הרחב של המודלים ההיברידיים בין 100% למידה פרונטלית עם נגיעות למידה דיגיטלית לטובת העשרה וגיוון ועד ל-100% דיגיטלי עם מפגשים פרונטליים שמטרתם חיזוק ו/או תמיכה חברתית ורגשית בתהליך הלמידה. תהליך למידה היברידי יכול לשלב בין כמה מודלים (בהתאם למטרות הלמידה ולהדרגתיות המתאימה למאפייני הלומדים). תמהיל למידה באתר blended learning יש אזור שלם בו מוצגים ביסודיות  Blended Learning Models שונים ומגוונים ללמידה היברידית, הנה כמה מהם: Station Rotation

למידה בתחנות (Station Rotation)

מכינים 4-3 תחנות למידה,  שלפחות אחת מהן משלבת אמצעי למידה דיגיטליים. הלומדים מחולקים לקבוצות עוברים בסבב בין התחנות ומקבלים סיוע במידת הצורך. ניתן לשלב תחנות הכוללות למידה עצמית או עבודה בזוגות.

    Lab Rotation

מעבדה בתחנות (Lab Rotation)

דומה לקודמת, למעט העובדה שהתחנות מבוססות עמדות מחשב ושימוש מלא בכלים דיגיטליים. התחנות נבנות מראש והלומדים מקבלים זמן מוגדר בו עליהם לעבור בין התחנות השונות ומקבלים סיוע במידת הצורך.

      Individual Rotation

למידה עצמית בתחנות (Individual Rotation)

כל לומד מקבל פלייליסט אישי התואם את יעדי הלמידה שלו. הוא נע בין התחנות השונות, אולם לא בהכרח עובר בכולן ומשך העבודה שלו בכל תחנה תואם את קצב ההתקדמות שלו. לרשות הלומד עומדים משאבי סיוע דיגיטליים ואנושיים שהוא יכול להיעזר בהם.

Flipped Classroom  

כיתה הפוכה (Flipped Classroom)

מודל במסגרתו הלומדים מקבלים משימת למידה מקדימה בטרם השיעור, הכוללת קריאה/ צפייה/ הקשבה לתוצר למידה (לרוב מיקרו למידה) בשילוב משימה לעיבוד הלמידה. במפגש הקבוצתי, המנחה/ מרצה מתבסס על הלמידה העצמית, מעבד עם החניכים את שלמדו לבד ומשקיע את המפגש בתרגול/ דיון/ קיום תהליך למידה מעמיק ומשמעותי יותר.

    Flex Model

למידה גמישה (Flex Model)

שדרוג של מודל הלמידה העצמית בתחנות. מרבית תהליכי הלמידה מובלים ע”י הלומדים, באמצעים דיגיטליים, בקצב אישי ובניהול עצמי של התהליך. לרשותם עומדים משאבי סיוע דיגיטליים ואנושיים שהוא יכול להיעזר בהם במידת הצורך.

  A La Carte

למידה “לפי הזמנה” (A La Carte)

מהות המודל היא לאפשר ללומדים, מעבר לתהליך הלימוד הסדור, בחירה בתהליכי לימוד נוספים (שלא בהכרח תלויים או קשורים לתהליך העיקרי) כתגבור או העשרה. למעשה המודל מציע צעד נוסף לכיוון עצמאות הלומדים שיכולים לשלב את תהליך הלמידה בהתאם לניהול תכנית הלמידה האישית שלהם.

    Enriched Virtual

למידה וירטואלית מועשרת (Enriched Virtual)

במודל זה מרבית הלמידה מתבצעת באופן מקוון, בדרך כלל מרחוק. המפגשים הפרונטליים משמשים בעיקר לצורך תחזוקת קשרים חברתיים וליווי רגשי. הליווי האישי מתבצע במתכונת של הנחייה או אימון בהתאם לצרכי הלומד כדי לסייע בתכנון הלמידה ובמתן משוב על התהליך. הקורונה לימדה אותנו כי למידה פרונטלית-סינכרונית נחשבת ככזאת גם כאשר 100% מהלמידה מתקיימת בזום (או אפליקציות דומות); כלומר, לא מדובר בלמידה דיגיטלית במובן הפעיל והמשמעותי שלה. על עייפות הזום כבר דובר רבות והתובנה היא שאם בחרנו בשיטה של לימוד סינכרוני באמצעי דיגיטלי (זום ודומיו) עלינו לצמצם את משך המפגש, למקד את המטרות שלו ולוודא כי הבחירה בשיטה זו היא המתאימה ביותר לתוכן שהוגדר כמטרה.   #כמה טיפים לסיום:

    • עשו שימוש מושכל ומגוון בסביבת הלמידה – אינטראקטיבית (למשל באמצעות Padlet) או אינפורמטיבית (באמצעות Adobe Spark או Sway או Wix) וכמובן LMS או LXP.
    • בנו קהילת לומדים שתתמוך במטרות המקצועיות של הלמידה ותאפשר כמה שיותר הזדמנויות לשיתוף בין הלומדים (למשל באמצעות סיעור מוחות או משוב עמיתים) ובאותה הנשימה תאפשר חוויה חברתית (המלצות, התייעצויות ועוד).
    • לפני שאתם ניגשים לפתח, בחנו אילו אוֹצרוֹת כבר פותחו ואפשר להשתמש בהם – באמצעות אוֹצרוּת מהרשת.
    • שלבו אלמנטים שיווקיים ומשחקיים בתהליך הלמידה – טיזרים לפני ותו”כ הלמידה (דוגמת סרטון או ממים), פידבקים מצחיקים, שאלות להבנה ולשליפה ביום שאחרי הלמידה ואל תוותרו על מפגש השקה (פרונטלי-סינכרוני, F2F או וירטואלי) לפתיחה ורתימה לתהליך הלמידה.

 

רוצים להיות מעודכנים? לחצו כאן והרשמו לניוזלטר!

רוצים לדעת עוד? ניוזלטר ממוקד ולא חופר, על כל מה שחם!


    לסיכום

    את התמיכה המחקרית לכך שההשפעה האמיתית על אפקטיביות הלמידה אינה בחירה בין למידה פרונטלית לדיגיטלית אלא שימוש במתודות למידה אפקטיביות אנחנו כבר יודעים. למדנו שבכל מקרה למידה היברידית תוביל לתוצאות האפקטיביות ביותר אל מול חלופות אחרות ונותר לנו רק ללמוד איך לעשות את זה נכון (ואין דרך אחת נכונה). השינוי הפך להיות הדבר הקבוע – וכידוע, אף אחד לא אוהב שינויים. לכן עלינו לנהל את תהליך הפיצוח וההטמעה של למידה היברידית כתהליך של שינוי. כלומר להתחיל בקטן, לתכנן את התהליך לטווח הקצר, הבינוני והארוך; להעז ולזכור שהזמן הכי טוב להתחיל הוא עכשיו (שלא נאמר אתמול). המעבר מלמידה פרונטלית עם נגיעות של למידה מעורבת ללמידה היברידית הוא למעשה תהליך פיתוח מחדש של הקיים. מתודולוגיות פיתוח יש בשפע ונותר לנו רק להניח את הדגשים הייחודיים לעיצוב תהליך למידה היברידי ולהיות יצירתיים כדי לתפור לארגון את החליפה המתאימה לו בכל פעם מחדש. מקוות שהסקירה תהיה לכם לעזר כדי לקדם את הלמידה כמנוע צמיחה של ארגונים ואנשים.

    רשימת מקורות

    1. פיתוח הדרכה ולמידה בארגונים (ספר) – רונן המר וקובי רוזנברג, 2013
    2. הוראה ולמידה: אנליזה של יחסים – פרופ’ יורם הרפז, 2010
    3. למידה היברידית מהלכה למעשה – נב גל, 2020
    4. למידה משולבת (היברידית) – ליאת צבירן וד”ר עופר מורגנשטרן, סקירה לבקשת אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון, משרד החינוך, 2020
    5. יישום מעשי של שיטת הלמידה Blended Learning בהוראת העברית בבתי ספר בחו”ליואל ואורלי גנור, 2015
    6. סקירת ספרות – פרסונליזציה של הלמידה – אור שמש (קרן טראמפ ועמותת בוגרי 8200), 2017
    7. Does eLearning Work? What the Scientific Research Says! – Will Thalheimer, PhD, 2017 [קישור לבלוג בעברית בנושא זה “מתודיקה”].
    8. What Role Will Hybrid Learning Play in the Future of K–12 Education? -EdTachMagazin , 2021
    9. למידה חווייתית ולמידת עומק וכיצד יכולים המורים לטפחן – ד”ר גד אלכסנדר, 2015
    10. מילון מונחי למידה – מתודיקה
    11. חווית למידה משמעותית – חוויה, למידה ומשמעות – ד”ר אורית פרנפס, 2012
    12. למידה היברידית – רחל ארליך (2020)
    13. סקירת מודלים להוראה ולמידה – (רותי סלמון-בראון) WebAcademix, 2021
    14. What Is Hybrid Learning? Here’s Everything You Need to Know –Owl Labs , 2020
    15. What Is the Difference Between Hybrid and Blended Learning? – Cloudshare, 2021
    16. What is Hybrid Learning? How can countries get it right? – World Bank Blogs, 2021
    17. Hybrid learning – Insights from three countries – oeb global, 2021
    18. בחינת התרומה של שלוש מתכונות של הוראה ולמידה להישגי תלמידים בבית ספר יסודי – שושי דורפברגר ואוראל נאמן, 2018
    19. Effective Use of Collaboration and Social Learning at Workplace to Improve Learning and Performance – eLearning Industry (Vinukonda Parthasarathy), 2018
    20. פרקטיקות להוראה איכותית – למידה היברידית – פורטל עובדי הוראה | מרחב פדגוגי | משרד החינוך
    21. כל מה שרצית לדעת על למידה דיגיטלית ולא העזת לשאול – מתודיקה, 2017
    22. הקומה השלישית” החלה לצמוח והיא מתקדמת היטב : למידה היברדית-תמונת מצב 2020 – עמי סלנט, 2020
    23. למידה פעילה: עיקרון יסודי ללמידה מוצלחת – שמעון פרוס, לא צוינה שנה
    24. Virtual Learning Is the Way Forward for Educators – Elmhurst University (Prof. Debra Meyer), 2020
    25. Self-Learning; Why it’s Essential for You in the 21st Century – Sam Reader, 2018
    26. Learning theories timeline: key ideas from educational psychology – My Brain is Open, 2020
    27. למידה היברידית: מודל חדש לעתיד הלמידה – מרכז המחנכים (Microsoft)
    28. סינתזה של מחקרים 2018: למידה משולבת יותר אפקטיבית מלמידה מקוונת ולמידה פנים אל פנים – עמי סלנט, 2018
    29. מודלים אפשריים של בתי ספר היברידיים ליישום בישראל 2020-2022 – עמי סלנט, 2020
    30. Blended isn’t just about online learning—it’s making space for real-world relationships – Digital Learning Collaborative (Julia Freeland Fisher & Jenny White), 2019
    31. Effective Instructional Models for a Hybrid Schedule – EduTopia (M.J Mercanti-Anthony), 2020
    32. מיפוי פעילויות מקוונות ככלי לתכנון הוראה מרחוק (מצגת) – ד”ר מירב אסף, 2020
    33. כיתה הפוכה: כדאי תמיד ובמיוחד בלמידה מרחוק – רחל ארליך, 2020
    34. Blended Learning Models – BLU_: Blended Learning Univers [קישור לבלוג בעברית בנושא זה “מילים שענת”].
    35. בונים תכנית למידה היברידית? תתחילו בקטן (ועוד 4 טיפים שיעזרו לכם להצליח) – שירי דייטש, 2021
    36. דגמי הוראה דיגיטליים – פורטל עובדי הוראה, משרד החינוך
    37. למה לבחור אם אפשר גם וגם? זה הזמן ללמידה היברידית – שירי דייטש, 2020
    38. Generic vs. Modality-Specific Competencies for K-12 Online and Blended Teaching – Emily B. Pulham, Charles R. Graham, and Cecil R. Short, 2018
    39. Online Teaching & Learning Versus Emergency Remote Teaching & Learning – Howard University (Helen Bond, Ph.D), 2020
    40. על הכלים והשאלות שמייצרים את הלמידה ההיברידית הנכונה (הרצאה בכנס טכנולוגיות למידה HIT 2021) – לילך דונשיק.