הסקירה נכתבה ע”י מיה אלמקייס ורינתיה ברוכים לוין בשיתוף ד”ר ערן גל – HIT בסיוע נוי אנטה, לילך דונשיק, עידו גנור וספיר נמיר *בכל מקום בו הטקסט מסומן ברקע סגול ניתן לעמוד עליו עם העכבר לקבל הרחבה עליו
רגע לפני שאנחנו צוללים לתוכן, דגש קריטי! קיים מכנה משותף אדיר בין עולם הלמידה בארגונים לבין עולמות החינוך וההשכלה הגבוהה, עם זאת ההקשר והמטרות שונות מאוד. אנחנו מושפעים ושואבים מידע רב מעולמות התוכן הללו, אך ההתייחסויות בסקירה הן בעיקר לעולם הלמידה בארגונים.
רקע
נתחיל מהגדרה של הגדרה: תֵּאוּרוֹ שֶׁל דָּבָר לְשֵׁם זִהוּיוֹ וְהַבְדָּלָתוֹ מִדְּבָרִים אֲחֵרִים, בֵּאוּר. (מילון אוקספורד) החיים בעידן מהפיכת המידע מאופיינים בהתפתחות טכנולוגית מואצת שמשנה מקצה לקצה את תרבות הלמידה בכללותה. החיבור בין טכנולוגיה ללמידה הוליד גישות למידה חדשות ואיתן הגדרות, מונחים ומושגים שחלקם מוכרים לנו כבר היטב וחלקם פחות. כלומר, נוצרה התפתחות טרמינולוגית מקצועית שלמה. המושגים הללו מסייעים לנו לתאר בצורה מדויקת מה אנחנו עושים לאן אנחנו רוצים להגיע. מגפת הקורונה העמידה את כולנו על הרגליים האחוריות וחייבה אותנו, אנשי הלמידה בארגונים, להסביר לסביבתנו ולעצמנו מה אנחנו עושים ולאן נכון ללכת. לשם כך נדרשת שליטה במושגים. אז החלטנו לעשות סדר בהגדרות ולכתוב אותן באופן מרוכז, מקיף ומובנה. במהלך הכתיבה ראינו ששלל המושגים במקצוע לימדו אותנו הרבה מעבר למה שציפינו. הם האירו את עיננו על התפתחות הלמידה ועל עיצובה כפי שהיא נראית היום. שנתחיל?
תקציר
את הסקירה חילקנו לארבעה חלקים: היסטוריה על קצה המזלג מעבר מהיר מהמהפכה התעשייתית – הכשרה במסות שתוכננו לפי נושאים > לעידן מהפכת הידע – הכשרה לפי תוצאות ותפקיד > לעידן מהפיכת ה-AI – מעבר ללמידה לפי מיומנויות– מעבר מ-Role Based ל-Skill Based. הצורך להכין היום למציאות של מחר, מעלה את החשיבות של התאמת תהליכי הלמידה ללומדים. ברקע, שתי גישות שממשיכות לעצב את עולם הלמידה: ‘פרסונליזציה של הלמידה’ ו’למידה מתמדת’ (LLL – Life Long Learning) כמו גם השלכות ההתפתחות הטכנולוגית המואצת וההתמודדות עם מגפת הקורונה שהאיצה את התהליכים שכבר התקיימו בשנים האחרונות. מושגי על מושגי יסוד שנותנים פרספקטיבה למקצוע הלמידה הארגונית ושתמיד טוב לעשות בהם סדר. עולם הלמידה צועד קדימה ואנחנו רואים תנועה משמעותית מהוראה – מבוססת הקשבה פסיבית > להדרכה – המשלבת למידה פעילה > להנחייה – המעודדת חקרנות ויוצרת למידה משמעותית. מושגים מגוונים – התפתחות הלמידה עולם הלמידה בארגונים מושפע מתמורות רבות וניתן לראות זאת במושגים, בחפיפה ובהתפתחות שלהם, כי הרי כל גישה חדשה יותר צמחה ונשענת על קודמותיה. בנוסף, עולה הצורך בהמשגה מתקדמת יותר שתסייע להבנות את תהליך הלמידה האפקטיבי והיעיל ביותר. בשורה התחתונה אנחנו רואים מעבר: מלמידה > ללמידה פעילה/ התנסותית/ חווייתית > ללמידה משמעותית וכמובן, תנועה מלמידה קלאסית/ מסורתית > ללמידה מתוקשבת > ללמידה היברידית. סיכמנו הכל במפה אחת
היסטוריה על קצה המזלג
מקורם של תהליכי הלמידה בארגונים של היום הוא במהפכה התעשייתית, לפני למעלה מ-150 שנים. הצורך להכשיר כמות גדולה של אנשים לתפקיד מסוים ובמהירות הולידו את מערכת ההוראה הפרונטלית המסורתית: תהליך למידה גנרי עבור כל הלומדים, מאורגן לפי נושאים (ובמידת מה תלוש מההקשר), מותיר את הלומדים פסיביים ולעיתים קרובות משועממים. הרצה מהירה (מאוד) קדימה מביאה אותנו לעידן מהפכת הידע – לצורך ללמוד לפי תוצאות ותפקיד. המגמות החדשות והעדכניות יותר (עידן מהפיכת ה-AI) מדברות על מעבר ללמידה לפי מיומנויות (מעבר מ-Role Based ל-Skill Based). הצורך להכין את הלומדים לצרכים המשתנים בקצב מסחרר, להכין היום למציאות של מחר, מעלה את החשיבות של התאמת תהליכי הלמידה לרוח התקופה ולצרכני הידע – הלומדים עצמם. כך התפתחה גישה חינוכית המכונה ‘פרסונליזציה של הלמידה’, לפיה הלומד במרכז תהליך הלמידה ועל המערכת התומכת להתאים את התהליך למאפייניו כדי לאפשר עמידה אפקטיבית ויעילה ביעדי הלמידה. אחד מהשינויים המהותיים ביותר שגישה זו מביאה עימה הוא העברת האחריות על הלמידה ללומד עצמו. זהו שינוי תפיסתי מורכב שמחייב את כל הגורמים המעורבים בתהליך הלמידה לשנות את ההרגלים הישנים ולאמץ פרקטיקות חדשות שיאפשרו לרעיון הנפלא הזה להתרחש. בבסיס הגישה הזו נעוץ הרעיון כי הלמידה אינה אירוע חד-פעמי אלא תהליך מתמשך LLL – Life Long Learning שניתן לחזור אליו ועליו שוב ושוב ונדרשים עבורו פיתוח, תכנון ותמיכה מתמשכים. תהליך ההסתגלות המתמשך לצד התפתחות טכנולוגית מואצת וכמובן ההתמודדות עם מגפת הקורונה שהאיצה את התהליכים שכבר התקיימו בשנים האחרונות, הולידו ריבוי של גישות ושיטות בשלל כינויים והגדרות, מתוך ניסיונות לספק כלים זמינים ומהירים לעבודה ולהטמעה של שינויים מתפתחים אלו. שלל המושגים המתארים את סל הכלים שלנו כאנשי למידה נשמע מבלבל, ולא סתם: מושגים חדשים נולדים בכל שנה (אם כי לא כולם שורדים) ולא תמיד יש הסכמה רחבה על ההגדרות של מושגים ותיקים יותר. למידה מעורבת (Blended Learning) הוא מושג הנמצא בשימוש מערכות החינוך בעולם כבר מסוף שנות התשעים. המושג התפתח לאורך השנים וקיימת חוסר הסכמה לגבי הכוונה, ההגדרה והמתודולוגיות שלו. המכנה המשותף בין כל הגישות כולל היבט כלשהו של למידה “פיזית”, פנים אל פנים (F2F), המשולב עם למידה דיגיטלית (הדרכה מתווכת מכשיר דיגיטלי) ובמידת מה ניתן להתייחס אליו כאל מונח המהווה “מטריה” רחבה למונחים נוספים. ההתקדמות האחרונה בטכנולוגיית הענן הפכה את הלמידה המעורבת וההיברידית לנגישה ונוכחת יותר מתמיד, וסיפקה לארגונים הזדמנויות חדשות להציע חוויות למידה משמעותיות יותר שיתאימו לצרכים האישיים של מגוון הלומדים שלו. זוהי גישה מקיפה הכוללת בתוכה את תפיסות הלמידה מרחוק. היא כוללת מספר ממדים הכוללים התייחסות למקום הלימוד (פנים אל פנים ומרחוק), לאופן הלימוד (מקוון ושאינו מקוון), לזמן הלימוד (סינכרוני וא-סינכרוני) ולנתיב הלמידה (מאחיד ועד מותאם אישית). בעידן הנוכחי ברור שהכוונה העיקרית היא למצוא את דרך המלך בין שילוב החלקים האפקטיביים ביותר של הלמידה פנים אל פנים עם החלקים האפקטיביים ביותר של הלמידה הדיגיטלית כדי לייצר את חווית הלמידה האידיאלית ביותר. איך עושים את זה? אין פתרון קסם, אבל נתחיל בלעשות סדר במושגים וניתן לקרוא על כך בהרחבה בסקירה על למידה היברידית.
מושגי על
נתחיל ממושגי יסוד שנותנים פרספקטיבה למקצוע ולהקשר ושתמיד טוב לעשות בהם סדר. למידה טבעית שכללה למידת שוליה Apprentice OJT ועוד, היא למעשה השורשים לכל. במרוצת השנים עולם הלמידה הושפע רבות מהפסיכולוגיה הקוגניטיבית שהפכה את תהליכי הלמידה למודעים יותר (מביהביוריזם לקוגנטיביזם לקונסטרוקטיביים). למה זה חשוב? כי למעשה אנחנו במעין מעגל שחוזר לתהליכי למידה טבעיים של התנסות וחקר עצמאי, רק שהפעם יש לנו כלים דיגיטליים משמעותיים יותר. גם פרשנות המושגים מלמדת אותנו על תהליך התפתחות מהוראה – להדרכה – להנחייה. באותה נשימה אנחנו למדים על ההתפתחות בשיטות הלמידה שנעו מפסיביות כמעט מוחלטת (הקשבה פסיבית) לאקטיביות (חקרנות). כל זאת במקביל להתפתחות הדיגיטציה שהובילה לפיתוח כלים ושיטות נוספות לקידום למידה משמעותית, הכוללת במידת מה את השילוב האידיאלי בין למידה פעילה – להתנסותית – לחווייתית. בשורה התחתונה: עולם הלמידה צועד קדימה ואנחנו רואים תנועה משמעותית מהוראה (מבוססת הקשבה פסיבית) – להדרכה (המשלבת למידה פעילה) – להנחייה (המעודדת חקרנות ויוצרת למידה משמעותית). אגב, גם לנו בצוות היה דיון פנימי על ההבדלים. לדוגמה ד”ר ערן גל מציין כי הוא לא רואה הבדל בין הוראה בחינוך להדרכה בתעשייה ברמה מתודולוגית. לטעמו, המעבר המשמעותי הוא מהוראה והדרכה ללמידה, מכיוון שהמשקל עובר מאיש הלמידה ללומד ומשם להתנסות ולמידה עצמאית.
Teaching חינוך באמצעות הדעת. בין המורה לתלמיד מתווך ידע המאורגן בתכנית לימודים מנוהלת. מטרתה להקנות ידע ולהכשיר את התלמיד ללמוד בכוחות עצמו באמצעות פיתוח יכולות אורייניות, אסטרטגיית למידה ומיומנויות חשיבה (ויקיפדיה; יורם הרפז).
Training \ Guidance תהליך שיטתי יזום המכוון לשנות התנהגות של חברים בארגון לכוון התורם לאפקטיביות הארגון (Warren, 1969 ; Mcgeehe& Thaayer, 1961). סידור אירועים מכוונים ומבוקרים אשר מובילים להשגת מטרת הלמידה (Molenda, 2006).
Facilitation הנעה של תהליכים (דוגמת קידום דיון קבוצתי, שיתוף בידע) המאפשרים תפקוד מיטבי של קבוצה (ATD). הכוונה לפעולה של שיתוף המשתתפים ביצירה, גילוי ויישום תובנות למידה. בניגוד להדרכה, שמאופיינת בדרך כלל במומחה שמעביר תוכן, הנחייה מתייחסת לגורם מקצועי שעוזר ללומדים בתהליך הלמידה באמצעות שאילת שאלות, ניהול דיונים ופעילויות שונות. *לקריאה נוספת באתר ה-ATD על הנחייה ועל ההבדלים בינה לבין הדרכה.
Learning שינוי קבוע יחסית בהתנהגות או בפוטנציאל התנהגותי שמקורו מניסיון (Gage & Berliner, 1998). בשנים האחרונות התגברה ההבנה שהלמידה היא “מונח העל” שכולל בתוכו את תהליכי רכישת הידע, המיומנויות והתפיסות והטמעתן ואילו הדרכה היא אחד הכלים העומדים לרשותנו כדי לקדם למידה. למידה היא למעשה המטרה והיא מתקיימת כל הזמן, באופן אקראי ולא מודע (כמו למשל באמצעות חיקוי) ובאופן מכוון ומודע (לרוב באמצעות שיטות הדרכה מגוונות ויזומות).
תיאוריה היא חשיבה רציונלית שמייצרת כללים והפשטות; מערכת של רעיונות המסבירים תופעה מסוימת או קבוצת תופעות בעלות קשר. תיאוריה מכילה הגדרות בסיסיות ועקרונות/ חוקים (ויקיפדיה). עולם הלמידה מושתת על שלוש תיאוריות עיקריות:
ביהביוריזם (Behaviorism) – תיאוריה המתמקדת במה שניתן לצפות בו ולמדוד אותו; כיצד אנו מתנהגים ומה משפיע או משנה את זה; מיקוד בגירוי ותגובה (המוח הוא כ”קופסה שחורה”). יש אמת אחת ודרך אחת נכונה לעשות דברים. חוקרים בולטים: פבלובוסקינר.
קוגניטיביזם (Cognitivism) – תיאוריה המתמקדת בכוח של המוח להחליט שלא על סמך גירוי חיצוני ישיר. לפיה יש אמת אובייקטיבית שעל הגורם המלמד לחשוף בפני הלומד.
**קונסטרוקטיביזם (Constructivism) – תיאוריה הדוגלת בכך שלא כולם מגיבים לגירויים באופן דומה; הלומד מעורב ביצירת משמעות יחד עם המלמד ולומדים אחרים. לפיה, אין אמת מוחלטת, הידע נבנה ע”י הפרט כחלק מתהליכי החיברות שלו וכן עליו להיחשף בהתאם למאפייני הלומד. חוקרים בולטים: פיאז’הוויגוצקי.
הפסיכולוגיה ההומניסטית פיתחה את התיאוריות המסורתיות יותר ושמה את הדגש בעיקר על המוטיבציה ועל אפשרויות השליטה של הלומד בתהליך הלמידה. כלומר, תנאי הכרחי ללמידה הוא “החופש ללמוד”. בספרו, הניח קרל רוג’רס שאין דרך ללמד מישהו דבר מה חדש ומשמעותי בהתערבות חיצונית או בהוראה שכן למידה היא בעיקרה תוצאה של פעילות פנימית המתבצעת מתוך בחירה אישית של נושאי הלמידה והתמודדות עם מה שהלומד כבר יודע ועם מה שהוא מעוניין לדעת. הלמידה מתעצמת ומניבה פירות משמעותיים כאשר מערכת הלמידה מאפשרת ללומד את החירות לבחור ומספקת עבורו הזדמנויות להסתקרן ולחקור נושאים או בעיות המעניינים או מטרידים אותו במיוחד. *הכוונה לתיאוריות מעולם הפסיכולוגיה של הלמידה ולא לתיאוריות או מודלים בלמידה ארגונית. אבל אם כבר העלנו את הנושא, יש לנו אחלה סקירה על הנושא בלימי, מוזמנים לקרוא. **גיל ציוני אמ;לק את תיאוריות הלמידה שכל מפתח צריך להכיר ולמה הקונסטרוקטיביזם עדיין רלוונטי. להאזנה/קריאה.
אסטרטגיות למידה הן אוסף של טכניקות או דרכי פעולה שמטרתן לשפר את איכות הלמידה ואף לקצר את משכה. מתודה לעומתה היא שיטה להעברת מסר או חקירת נושא מסוים. שיטות למידה הן שם כולל לשימוש במתודות או אסטרטגיות לקידום למידה חווייתית ומשמעותית. ניתן לסווג את רוב שיטות ההדרכה לארבע אסטרטגיות/ “ארכיטקטורות” מרכזיות (Clark, 2002*):
הקשבה פסיבית (Receptive) – הלומד פסיבי בתהליך הלמידה ונדרש לקלוט מידע מבלי לקבל משוב מיידי. דוגמאות טיפוסיות לשיטה זו: הרצאה; לעיתים תשלב קריאה מקדימה או מסכמת.
הוראה ישירה (Directive) – הלומד נמצא במסגרת המנחה אותו במדויק מה עליו לעשות בתהליך הלמידה. השיטה מורכבת משלושה חלקים עיקריים: הצגה של תוכן לימודי מובנה במנות קטנות; אימון (Practice) מדורג ובצעדים קטנים לקראת רכישת ידע ומיומנויות; הערכת ביצועי הלומדים באמצעות מטלות מובנות. דוגמאות טיפוסיות לשיטה זו: לומדה [Tutorial], חוברת למידה עצמית, שיעור עיוני. מבוססת על הגישה הביהביוריסטית עם נגיעות של הגישה הקוגניטיבית.
גילוי מודרך (Guided Discovery) – הלומד נדרש לגלות ולהבנות ידע מושגי (מושגים, עקרונות, פרוצדורות) בסיוע מערכת ההדרכה (מנחים, טכנולוגיה ועוד). מבוסס על הגישה הקוגניטיבית הרואה במשוב כמנגנון מרכזי בלמידה עם נגיעות של הגישה הקונסטרוקטיבית. משמש בעיקר ללימוד מיומנויות של פתרון בעיות או ללומדים בעלי ידע מקדים. דוגמאות טיפוסיות לשיטה זו: תרגול פתרון בעיות באמצעות פרויקטים, סימולציות ומשחקי תפקידים.
חקרנות (Exploratory) – האחריות על הלמידה מוטלת על הלומד, תפקיד סביבת ההדרכה להציע למידה מאגרת ולתמוך בלומד בעת הצורך. שיטה זו כוללת עיצוב של סביבת למידה עשירה, עתירת חומרי לימוד, הצבת יעדים ואתגרי למידה ו’פיגומים’ (Scaffolding) שיסייעו ללומד כאשר הוא נתקל בבעיות (מילון מונחים, הדגמות דיגיטליות ועוד). מבוססת על הגישה הקונסטרוקטיבית.
בהתאם להתפתחות תיאוריות הלמידה ומידת האטרקטיביות שלהן לאורך השנים, ניתן לראות גם התפתחות בשיטות הלמידה מהקשבה פסיבית שאפיינה את הלמידה בתקופת המהפכה התעשייתית לחקרנות שהופכת להיות רלוונטית יותר ויותר בתקופה הנוכחית. *מצוטט בספר: פיתוח הדרכה ולמידה בארגונים – רונן המר וקובי רוזנברג, 2013.
מושגים מגוונים – התפתחות הלמידה
כבר ב-2010 פרופ’ הרפז מציין כי הופעתן של תיאוריות למידה חדשות הובילו לקריסתן של מטרות חינוך מסורתיות שבעצם הפכו את הלמידה עצמה להיות מטרת החינוך. עולם הלמידה בארגונים מושפע מתמורות אלו וניתן לראות זאת במושגים, בחפיפה ובשדרוג, כי הרי כל גישה חדשנית יותר צמחה ונשענת על קודמותיה. בשורה התחתונה: עולם הלמידה ממשיך להתפתח ובכל תקופה עולה הצורך בהמשגה מתקדמת יותר שתסייע להבנות את תהליך הלמידה האפקטיבי והיעיל ביותר. ניתן לראות בצורות למידה רבות גרסה משודרגת יותר של צורות שקדמו לה.
Traditional Learningאו למידה פרונטלית – פנים אל פנים (Traditional Face to Face) למידה המתקיימת במסגרת כיתתית ובה המלמד (מורה) מעביר ידע לתלמידים באמצעות תכנית מובנית (Barrows, 2002). בשיטת למידה זו התוכן מפורק לתתי-נושאים (לוין 2011) מה שגורם לו לאבד את משמעותו במציאות הרחבה שלו (טרן, 2011) ויתרה מכך התלמידים לא רואים את הקשר בין יחידות הלימוד שלו (Barrows, 2002; Strobel & Van Barneveld, 2009). שיטה זו מבוססת על הקשבה פסיבית שכן הידע נמסר באופן חד-צדדי. הלומדים אינם מכירים את חוויית הגילוי, אינם חשים חדוות יצירה, אינם מקבלים אחריות לידע ואינם מבינים את הקשר בין למידה זו לבין עתידם וחייהם מה שעלול לפגוע במוטיבציה שלהם ללמוד (כלומר מבוססת על מוטיבציה חיצונית).
Active Learning הוראה הכוללת מתן משימות ופעילויות של איסוף מידע ופתרון בעיות ללומדים, המקבלים תפקיד בלמידה שאינו מסתכם רק בהקשבה לגורם המלמד (Edwards, 2015; Johnson & Johnson, 2008). למידה משולבת התנסות מעשית ובחינה רפלקטיבית של ההתנסות שחווה הלומד (Revans, 1971). נשענת על ההנחה שהלומד בונה משמעויות ביחס לנלמד מתוך התנסותו ותחושותיו. הלומד נעשה מודע לתהליך הלמידה, נוטל בו חלק פעיל כך שהלמידה הופכת חשובה עבורו ורלוונטית לחייו. שינוי והתפתחות קוגניטיביים “לטווח הארוך” הם תוצרי ההתנסויות האישיות של הלומד (Brooks & Brooks, 1999). עם השנים פותחו שיטות הוראה שונות המבוססות על למידה פעילה המכונה גם למידה תו”כ עשייה (Learning by doing) דוגמת למידה מבוססת פרויקט או פתרון בעיות (PBL), למידת חקר ועוד. בעוד שקל יחסית ליישמה בלימודים מעשיים, שילובה בתהליכי למידה תיאורטיים מורכבת יותר והעיקרון המוביל ביישומה הוא לא רק להאזין ולקרוא את החומר, אלא גם לדבר, לכתוב ולעשות אותו.
Experiential Learning למידה המתבססת על פעילות התנסותית של הלומד (דרך המעשה ובחינתו) (ד”ר גד אלכסנדר, 2015). למרות שהיא מוזכרת כבר בכתביו של אריסטו היא בוססה כגישה חינוכית רק בשנות ה-70′. ההבדל בין שיטה זו לשיטות דידקטיות יותר היא אקטיביות הלומד ומיקום המלמד בתוך תהליך הלמידה (ויקיפדיה). למעגל הלמידה ההתנסותית של קולב (The Experiential Learning Cycle) תרומה חשובה בפיתוח שיטה זו. המעגל נשען על התיאוריות של פיאז’ה, דיואי וקורט לוין, לפיהן יש לזמן ללומדים מפגש ישיר וחוויתי עם תופעה משמעותית לחייהם שחקירתה מחייבת התבוננות רפלקטיבית הנשענת על הידע והניסיון הקשורים לתופעה. המעגל כולל ארבעה שלבים המתפתחים זה מזה: התנסות קונקרטית, תצפיות ורפלקציה, הבנייה של מושגים מופשטים ושימוש במושגים במצבים חדשים. לטענתו, למידה היא תהליך בו ידע נוצר באמצעות טרנספורמציה של ההתנסות. ככל שתהליך הלמידה רלוונטי ומוחשי יותר ביחס לעולמו של הלומד, כך המוטיבציה שלו והאפקטיביות של תהליך הלמידה גדולים יותר. הצלחה של תהליך למידה שכזה מותנית במספר תנאים שמוכרחים להתקיים: השתתפות ברצון ובאופן פעיל בחוויה, התבוננות בוחנת על החוויה, שימוש בכישורים אנליטיים כדי לפרק את החוויה למושג ויכולת קבלת החלטות כדי להשתמש ברעיונות החדשים שהופקו מהחוויה.
Meaningful Learning פילוסופיה ומתודה בה מנחה מאתגר את הלומדים בתהליך ישיר של חוויה ובחשיבה ממוקדת על מנת להגביר ידע, לפתח כישורים ולחדד ערכים (ACEE Israel). למידה שבה הלומד מארגן מחדש את התנסויותיו (ידע, מושגים, מחשבות, רגשות) באמצעות התנסויות חדשות ויוצר תשתית להתנסויות מורכבות יותר בעתיד (הרפז,2014). בהקשר זה חשוב לציין כי למידה חוויתית אינה בהכרח התנסותית ואינה בהכרח למידה משמעותית. או כמו שתיארה ד”ר אורית פרנפס: “יש חוויה, יש למידה ויש משמעות” (2012). חוויה– התרחשות נפשית אותה עובר האדם. משמעותה מתבררת לעיתים קרובות רק לאחר זמן ועיבוד. למידה – התרחשות שאדם צומח ממנה קוגניטיבית, רגשית ורוחנית. משמעות– דבר בעל ערך, מהותי, חשוב. חווית למידה ללא רכיב המשמעות היא התרחשות שבה קורית למידה, אבל אין מודעות לערך שלה, לעומק שלה, ולנגיעה שלה לאדם ולחייו. האדם אולי יודע ומרגיש שלמד משהו, וייתכן שלמידה זו אף כרוכה בהנאה, אבל אין הכרה במשמעותה וערכה לחיי האדם. כיצד חווית למידה יכולה להפוך לחוויית למידה משמעותית? כאשר האדם מבחין ומעריך את התוכן הנלמד, מזהה חיבור אל היבטים מהותיים בעולמו הפנימי, כאשר התוכן משפיע על תפיסת עולמו, על נקודת מבטו, וגורם לו להתרגש (ולא רק מעצם תחושת ההישג של ההבנה) – זו הכרה במשמעות. *מונח ותיק שנטבע לפני למעלה מארבעים שנה והתחיל לתפוס תאוצה בישראל בשנת 2014 כחלק מרפורמה שניסה לקדם שר החינוך דאז שי פירון.
Personalized Learning גישה חינוכית-מערכתית לפיה יש לשנות את תפיסת הבסיס של ההוראה והלמידה מרעיון ה-“One size fits all” להוראה קלינית המותאמת לצרכי הלומד הייחודי ומקדמת את למידתו (זלקוביץ וגולדשטיין, 2011; אבירם 1999). הרעיון בגישה זו מבוסס על כך שהקצב וגישת הלמידה מותאמים לצורכי הלומד, להתפתחותו, לרקע שלו, ליכולותיו, לתחומי העניין שלו, למטרותיו ולגורמים נוספים המייחדים אותו, העולים מתוצאותיו של תהליך אבחון, הערכה ומדידה מתמשך המעצב את הלמידה וההוראה (Digital promise, 2016; Bill & Melinda Gates Foundation, 2014). הלומד והמלמד מקבלים משוב בזמן אמת על התקדמות תהליך הלמידה על-מנת להתאים את המשך התהליך לצרכי הלומד.
Self-Learning תהליך למידה המתקיים באופן עצמי או עצמי למחצה; לומד עצמאי הוא בעל מוטיבציה פנימית לחשוב, לערוך רפלקציה ולהיות יעיל בזמן שהוא פועל לקידום **מטרות משמעותיות בתהליך הלמידה (Rose Duckworth, R., 2009). בקצה אחד נמצא האוטודידקטיזם (Autodictatism) שהוא תהליך למידה עצמית מלא – ללא מסגרת וללא הנחייה. הלומד העצמאי בוחר את הנושא אותו הוא לומד מתוך הנעה פנימית ולומד בקצבי זמן ומשך שהוא קובע לעצמו. ***מלקולם נואלס (Malcolm Knowles) מוסיף שהלומד יכול להשתמש גם בהנחייה חיצונית ובלומדים אחרים. בקצה השני נמצא תהליך למידה עצמית למחצה הכולל מסגרות ומנחים הזמינים לציבור הרחב ומארגנים את הידע ואת ההנחייה (דוגמת Coursera ו-(Linkedin Learning, אך בחירת היעדים, התכנים, קצב וסגנון הלמידה נבחר ע”י הלומד עצמו. תופעת הלמידה העצמאית(Self-motivated learners) שקיימת כבר שנים, עוברת תאוצה בשנה האחרונה שמקורה ברצונם של אנשים ללמוד ולהתפתח מחוץ לגבולות הלמידה של מקום העבודה (או האקדמיה) כדי לשמור על האטרקטיביות ועל היכולת לעמוד בדרישות השוק המתעדכנות בקצב מסחרר. בז’רגון המקצועי המונח מושאל לטובת משימות אישיות שנדרשות מהלומד כחלק מתהליך הלמידה השלם (למשל כלמידה מקדימה במסגרת כיתה הפוכה או במסגרת PBL המלווה את תהליך הלמידה). *עצמי או עצמאי? – ע”פ האקדמיה ללשון עברית שתי האפשרויות דומות ובאות בחשבון. הדגש ב”למידה עצמית” שהיא עומדת כנגד למידה בהנחיית המורה במסגרת הכיתה. לעומת זאת בצירוף “למידה עצמאית” נראה שהדגש הוא פחות על ההיבט הארגוני ויותר על ההיבט הרוחני, למידה שנובעת מכוחו הפנימי של התלמיד ללמוד. **מחפשים שיטה פרקטית להמליץ ללומדים העצמאיים להגדיר לעצמם מטרות ויעדים מדידים שיתמכו בתהליך הלמידה? מוזמנים לקרוא על שיטת OKR (Objective Key Results). אמ;לק: שיטה שמסייעת בתרגום משימות גדולות לאבני דרך קונקרטיות באמצעות הגדרה של מטרות (מה רוצים להשיג) ותוצאות מדידות (איך רוצים להשיג). לכל מטרה קובעים בין 2-5 תוצאות מפתח. להרחבה. ***מלקולם נואלס – הטביע את המונח אנדרגוגיה (למידת מבוגרים) שפותח ע”י אלכסנדר קאפ.
eLearning למידה בה הלומד מסתייע במקורות מידע מרוחקים המקושרים אליו באמצעות מערכות מחשב ובתשתיות תקשורת שונות (Bonk & Graham, 2012). זהו המונח הרווח בעברית מאז 1995 ונובע משילוב שתי מילים שנחשבות לתנאי הכרחי להגדרה: קיומו של מחשב (כל מכשיר דיגיטלי בימינו) וקיומה של תקשורת. למידה זו יכולה להתבצע במסגרת הארגון או במסגרת למידה מרחוק.
Digital Learning למידה המתקיימת דרך אמצעי קצה כמו מחשב או טלפון נייד. מתבצעת לרוב תוך הפרדה במקום ובזמן בין הלומד למלמד (אדם או תוכן מובנה); מאפשרת גמישות לימודית ויכולת לחזק תהליכי למידה באמצעות הזדמנויות חדשות שהטכנולוגיה מציעה ללומדים בזמנים חדשים והקשרים חדשים שלא יכלו להיווצר בלמידה פרונטלית מסורתית. לאורך שנים, הלמידה הדיגיטלית בארגונים התבצעה בעמדות מחשב נייחות בתוך הסביבה הארגונית כך שהמונח “למידה מתוקשבת” היה רווח מאוד ורלוונטי למודל ההפעלה המרכזי שהיה נהוג. עם ההתפתחות הדיגיטלית והשימוש הזמין בטלפונים ניידים ובטאבלטים המחשב כבר אינו כלי הכרחי או בלבדי לצרכי למידה, וכך נעשה שימוש רווח יותר ויותר במונח “למידה דיגיטלית”. זהו מונח מטרייה המלמד על האפשרויות המגוונות לשילוב טכנולוגיות בתהליכי למידה. הלמידה הדיגיטלית נותנת מענה לצרכים ארגוניים מרכזיים: למידה בכל זמן ובכל מקום; למידה מותאמת אישית לצרכי הלומד; למידה פעילה ואינטראקטיבית; למידה עדכנית המנוהלת בזמן אמת. *אם מעניין אותך לקרוא עוד קצת על למידה דיגיטלית, כתבנו בלימי סקירה קצרה שמלמדת מה ל-ATD יש להגיד בנושא. התייחסנו לנושא לא מעט גם בסקירת התעשייה 2021. **מתמודדים עם פער ביכולת הלמידה הדיגיטלית, כתבנו סקירה שתוכל לתת לכם קצת רעיונות איך להתמודד עם הנושא. גם שירי דייטש כתבה בבלוג שלה טיפים נבחרים ופרקטיים על עידוד לומדים להיות מעורבים בלמידה דיגיטלית ששווה להכיר.
Virtual Learning חוויית למידה המועצמת באמצעות שימוש במחשבים או באינטרנט מחוץ למתקני הארגון ובתוכו. כלומר, פעילויות הלמידה מתבצעות בסביבות למידה מקוונות בהן הלומדים ניגשים למשאבים ומתקשרים בדרכים שלא היו זמינות להם בכיתה הפיזית (Prof. Debra Meyer, 2020). לא מדובר בפעילות מסורתית בכיתה המועברת ברשת אלא בחוויית למידה המשולבת בתהליך הלמידה שתוכננה במיוחד כפעילות למידה מקוונת.
Remote\ Distance Learning למידה המתאפיינת בריחוק פיזי בין הלומד והמלמד ושימוש באמצעים וכלים שונים להוראה, למידה ותקשורת בין הלומד והמלמד ובין הלומדים לבין עצמם; למידה המתרחשת ללא גבולות מקום וזמן (Moore, 1993). למידה מרחוק כוללת הקמה של קהילות למידה הכוללות לומדים, מלמדים ומשאבי למידה; לתקשורת בין חברי הקהילה תרומה רבה בקידום הלמידה ובהתמודדות עם תחושת הבדידות שחווים לעיתים הלומדים המרוחקים. במידת מה, ניתן לומר כי למידה מרחוק פירושה לנסות ליצור מחדש את הכיתה המסורתית (הארגון, החומרים והפעילות) במרחב מקוון. ההתפתחות הטכנולוגית שדרגה את תהליכי הלמידה מרחוק שהיו נהוגים בעבר באמצעות תקשורת מילולית וקולית, העברת מידע ויזואלי (תמונות ווידאו), משוב מיידי וזמינות לחומרי הלמידה מכל מקום ובכל זמן. כלים אלו יצרו את התשתית ללמידה ניידת (M-Learning; Mobile Learning) המאפשרת אינטראקציה המשפרת את הלמידה באופן סינכרוני וא-סינכרוני.
למידה המאפשרת נוכחות של מלמדים ולומדים במרחבים פיזיים/גאוגרפיים שונים; זהו ביטוי רחב יותר ללמידה מרחוק המרחיב את מגוון אפשרויות הלמידה. החומר הנלמד אינו מרוכז כולו סביב אמצעי מסוים, כדוגמת לימוד פנים מול פנים או יישום לימוד זה או אחר, אלא מבוזר על-פני מספר אמצעים (למשל קורס המשלב וובינרים והרצאות מוקלטות).
Synchronous Learning למידה בה המלמד והלומדים אינם נמצאים באותו מרחב פיזי, אלא במרחב וירטואלי משותף, אך הם לומדים באותו הזמן (במקביל). בצורה זו ביכולתם לקיים אינטראקציה עם השותפים ללמידה, להחליף ידע וניסיון, לשאול שאלות, להעיר ולקבל משוב בזמן אמת (Online).
Asynchronous Learning למידה בה המלמד והלומדים מופרדים הן בזמן והן במקום, כלומר הלמידה היא עצמית באמצעות מחשב ואינטרנט. הלומד מתחבר בזמנו החופשי לצורך למידה ומקבל פידבק מהמלמד או מהלומדים האחרים מאוחר יותר (Offline). למידה א-סינכרונית מאופיינת בלו”ז גמיש יותר ומתאימה למשימות מורכבות ולקבוצות הטרוגניות בעלות צרכים שונים (ידע מקדים, קצב לימוד, רמת עניין ועוד). יתרון נוסף של למידה זו היא זמינות החומר הנלמד ללומד גם בסיום תהליך הלמידה.
Collaboration\ Social Learning במובן הקלאסי של המונח, הכוונה היא ללמידה באמצעות קבוצות קטנות של לומדים (מקובל להתייחס לקבוצה בת 5-8 לומדים; אך הכוונה גם לזוגות או לשלשות – בהתאם למטרות הלמידה) במטרה לייצר חשיבה ודיון בינאישי. ללמידה זו שני צדדים: האחד הוא השיתופיות והשוויונות בקבוצה, והשני הוא הלומד הבודד שנשאר אחראי על תהליך הלמידה שלו בו בזמן עם אחריות על התקדמות הקבוצה בהשגת מטרותיה. כל אחד משותפי הקבוצה הוא רכיב חשוב בתהליך ההתפתחות החברתית, הלימודית, והקוגניטיבית שלו ושל עמיתיו. במובן הרחב והעדכני יותר של המונח, הכוונה למכלול של תהליכי למידה בהם מעורבת קבוצה של לומדים – העובדים תוך שיתוף פעולה להשגת מטרות הקבוצה ויצירה משותפת של תוצרים. במהלך פעילותה מייצרת הקבוצה גוף ידע ותובנות השונים מאלה שעשוי לייצר לומד יחיד במהלך הלמידה. הלמידה מתרחשת באמצעות שיתוף פעולה בין אנשים שחולקים את חוויותיהם ואת הידע שלהם לטובת הכלל (למשל במסגרת קהילות למידה ברשתות החברתיות או ברשתות פנים ארגוניות). שיתוף פעולה ולמידה חברתית במקום העבודה הפכו להיות כלי למידה משמעותי נוסף כיוון שהעבודה עצמה הפכה מורכבת ולרוב מבוססת על עבודת צוות. ארגונים מנסים ליצור תנאים שבהם עובדים לומדים דרך מערכות יחסים עם עמיתים לעבודה. קשר זה לשיתוף חוויות ולמידה מכונה גם למידה בלתי פורמלית / חברתית במקום העבודה. באמצעות יחסי הלמידה עובדים פותרים יחד בעיות, חולקים תובנות ולומדים מטעויות. בהקשר זה מעניין לציין כי בינה חברתית היא אחת ממיומנויות העתיד המשמעותיות הנדרשות בעולם העבודה החדש. *הגודל האידיאלי של קבוצת לומדים ברשת הוא 4-5. להרחבה בבלוג של מתודיקה.
Micro Learning יחידות למידה קצרות (לרוב כ-3 דק’) ו”ברות ספיגה” בסביבה הארגונית הלחוצה ובתחרות על הקשב של הלומדים בעידן שמאופיין בירידה בטווח הריכוז (Attention span); היחידות מפותחות בתצורות שונות כסרטון וידאו קצר, בלוג, ולוג (Vlog), משחקון, סימולציה, או אוסף עמודים שלרוב יונגש באופן אינטראקטיבי ומודולרי. פיתוח של מיקרו למידה הינו מאתגר שכן על התוכן להיות מזוקק (ולא מרודד; זכרו את המשפט של מארק טווין: “הייתי כותב לך מכתב קצר יותר, אבל לא היה לי מספיק זמן”) ולהתמקד רק בעיקר. בזכות היות התוכן קצר, קל יותר לנסות לעודד מעורבות גבוהה מצד הלומד (Immersive Learning). השימוש ביחידת תוכן קצרה מסייע לעיתים לעשות שימוש חוזר בפריט ככלי תמיכה במצבי אמת בסביבת העבודה; מעלה הזדמנויות חדשות ללמידה במועדים גמישים.
Blended Learning שילוב של למידה בכיתה פיזית (פנים אל פנים), עם לימוד מתוקשב (Bonk & Graham, 2012). נהוג לראות בה צורת למידה המשלבת 30-79% אלמנטים של למידה מקוונת והשאר- מפגשים פנים אל פנים. כלומר, למידה מקוונת התומכת (או מתארחת :) בתוך מהלך של למידה מסורתית (פרונטלית-סינכרונית). החידוש הוא שיש ערך לשילוב של אלמנטים טכנולוגיים שבהם הלומד הוא זה ששולט על הזמן, המקום, הקצב ונתיב הלימוד. אלמנטים אלו מרחיבים, משלימים ומוסיפים על תהליך הלמידה המסורתי. השיטה נמצאת בשימוש מערכות החינוך בעולם כבר מסוף שנות התשעים. תחילה, כללה תהליכי למידה בכיתה הפרונטלית בשילוב למידה עצמית בכיתות מחשבים. בהמשך, התמקדה בהחלפת הכיתה הפיזית בכיתה וירטואלית ובהפיכת הקורסים הפרונטליים למקוונים. בשנים האחרונות השיטה המשיכה להתפתח וכיום היא מתייחסת ללמידה מורכבת יותר, עשירה יותר ובעלת ממדים מגוונים יותר, כך שהיא משלבת הדרכה לא מקוונת עם הנחייה מקוונת באמצעות פלטפורמות שונות (פיזיות ומקוונות) בהן הלומדים מתקשרים עם המלמד, התוכן הלימודי והלומדים האחרים. התוצאה היא סביבה אינטראקטיבית המספקת חווית למידה מגובשת על פני שני “מדיומים”. השימוש במתודות למידה מגוונות נעשה לא רק במפגש פיזי-סינכרוני, אלא גם במפגש סינכרוני מרחוק וגם בפעילויות א-סינכרונית עם או בלי אינטראקציות. באופן טבעי, בתקופה שבה נוסדה והומשגה שיטת למידה זו, הכלים הטכנולוגיים ובעיקר השיתופיים לא היו זמינים כמו היום ולכן נראה אותם במינונים גבוהים יותר מאשר היו בעבר (למשל פורום, בלוג ואתר קורס באופן א-סינכרוני, או ועידת וידיאו, עבודה על לוח משותף וצ’אט באופן סינכרוני). למידה מעורבת הינה תוצאה של תפיסת הלמידה כתהליך מתמשך (LLL). הלומד נדרש לקחת חלק פעיל בתהליך למידה שאינו מסתיים בכיתה. הלמידה המעורבת מאפשרת לנצל את יתרונות הלמידה המסורתית (כגון מפגש חברתי ומגע אנושי ישיר), יחד עם היתרונות שבלמידה המתוקשבת, שאינה מוגבלת למקום או לזמן.
HyFlex (Hybrid Flexible) למידה המתרחשת בכל מקום, בכל זמן ובקצבים שונים; מאפשרת גמישות מלאה עבור הלומד בבחירה בין סינכרוני וא-סינכרוני, מקרוב או מרחוק; מבוססת על המודל הגמיש בו מרבית הלמידה נעשית באופן אישי ע”י הלומדים באופן מקוון ועל המלמדים מוטלת האחריות לספק תמיכה, אם היא נדרשת, בהדרכה אישית או בקבוצות קטנות. הלמידה הגמישה צועדת צעד חשוב במשעול הפרסונליזציה שכן היא מאפשרת ללומד לבחור ולהחליף בין אפשרויות של למידה סינכרונית (פנים אל פנים או מרחוק) וא-סינכרונית, מתוך הנחה שלכל לומד מתאים תמהיל אחר ושהבחירה הזו עשויה להשתנות בהתאם לצרכים, אילוצים ומוטיבציה. השיטה תופסת תאוצה באקדמיה והיא משפרת באופן משמעותי את הנגשת הלמידה וההשכלה כמו גם את חופש הבחירה של הלומד. לצד היתרונות עדיין מדובר בעלויות פיתוח גבוהות ובצורך לפתח מיומנויות ואסטרטגיות למידה שיאפשרו ללומדים לצלוח את התהליך בו הם בוחרים.
Hybrid Learning המונח החם ביותר של השנה. *”היברידי” (Hybrid) משמעותו “בן-כלאיים”, כלומר: הכלאה של שני זנים זה עם זה. למידה היברידית אינה קובעת שיטת בסיס אלא מציעה כל שילוב אפשרי ונכון. היא מציעה שילוב בין למידה פרונטלית (פנים אל פנים) לבין למידה דיגיטלית או כמו שהגדירה יפה גל נב “המשך הלמידה מרחוק בכיתה והמשך הלמידה בכיתה מרחוק” (2020). הכוונה היא לתהליך למידה הכולל תמהיל שיטות למידה שנע בין 100% פרונטלי עם העשרה דיגיטלית ועד ל-100% דיגיטלי עם מפגשי העשרה פרונטליים. השילוב הזה יכול להתקיים מרמת השיעור ועד לתכנית למידה שלמה. החידוש שמציעה הלמידה ההיברידית הוא שבירת התבנית לפיה הבסיס או השלד ללמידה הוא סינכרוני-פרונטאלי ובו משתלבים אלמנטים מקוונים. כלומר, תכנון פתרון הלמידה המתאים ביותר בהתאם למטרות תהליך הלמידה. בשיטה זו חלק מהלומדים נמצאים בכיתה, בעוד שאחרים מצטרפים לכיתה מהבית והיא משלבת שיטות סינכרוניות וא-סינכרוניות כדי ליצור למידה גמישה יותר. אנשי החינוך והלמידה מלמדים במקביל תוך שימוש בכלים ללמידה מרחוק ומקרוב. בחלק מהמקרים, שיעורים היברידיים כוללים אלמנטי למידה א-סינכרוניים, כמו תרגילים מקוונים והדרכת וידאו מוקלטת מראש, כדי לתמוך בפגישות בכיתה פנים אל פנים. לחילופין, הכשרות היברידיות משלבות את ההיבטים הטובים ביותר של למידה אישית ולמידה מקוונת. הלמידה ההיברידית מורכבת מתמהיל של שלושה מרכיבים מרכזיים:
זמן (מתי): סינכרוני, א-סינכרוני או משניהם.
מרחב (איפה): פנים אל פנים באותו מיקום פיזי או מרחוק או שניהם.
אינטראקציה (איך): תקשורת חד-כיוונית, דו-כיוונית או רב-כיוונית; או לחילופין סוג של מעורבות: מאי השתתפות (למידה עצמית ללא אינטראקציה עם אחרים), דרך השתתפות חלקית (כאשר האינטראקציה עם אחרים מוגבלת, מובנית או מבוקרת) ועד להשתתפות גבוהה (תקשורת פעילה ודינמית עם אחרים).
*מקור המונח בעולם ההלניסטי העתיק לציון יצורים מיתולוגיים כגון בתולת-ים (שילוב של דג ואישה) או פגסוס (שילוב של סוס וציפור). בחלוף השנים המונח הורחב והושאל לתיאור מוצרים שבהם מתמזגים או משולבים שני זנים או מונחים. דוגמה לכך אפשר לראות במנוע ההיברידי: הוא פועל גם באמצעות חשמל וגם באמצעות בנזין, אבל היתרון החדש והמפתיע שלו הוא דווקא החיסכון בדלק.
לסיכום
מונחים, הגדרות ומושגים הם תמונת ראי לעצמנו ולאבולוציה המואצת אותה המקצוע חווה. שליטה בהם עוזרת לנו להבין את העשייה הרצויה והמצויה. מקוות שהסקירה תעזור לכם לשים לב לפרטים הקטנים שעושים את ההבדל וכמובן לקבל החלטות מושכלות עבור הנהלות ואנשי למידה בארגונים, כדי לקדם את הלמידה כמנוע צמיחה של ארגונים ואנשים. -אנחנו ממליצות לקרוא בנוסף את הסקירה המקצועית – למידה היברידית, מילון זה בעצם היווה במקור את פתיחתה-
