למידה ארגונית אקולוגית

ecological-organizational-learning

מאיפה זה בא לי?

אז באופן כללי, יש לי עניין באופנה ואני עוקבת כבר הרבה זמן אחרי בלוגריות שמדברות על ההשפעות ההרסניות של התעשייה הזו על כדור הארץ (הידעתם? זו התעשייה המזהמת בשנייה בגודלה אחרי תעשיית הבשר). וזו דוגמה אחת לכמה אנחנו מזהמים, יוצרים זבל בכמויות, צורכים בטירוף. כל זה גורם לי לחשוב שהביטוי "אחרי המבול" כ"כ נכון. רק ש"אחרי" במקרה הזה, נשארים הילדים שלי ושלכם.

ובאופן ספציפי, הטריגר שגרם לי לכתוב את השורות האלו זה ערב חשיפת דו"ח הטרנדים 2020 של הטרנדולוגית עדי יופה, אליה נחשפתי בריטריט מנהלי קהילות של Community Forward ומאז אני עוקבת אדוקה.
הערב הזה זרק אותי למחשבה שמקננת בי כבר די הרבה זמן… גם למידה ארגונית צריכה להיות אקולוגית!

רגע, אז מה יהיה הטרנד ב-2020?
לפני זה נסביר שנייה מה ההגדרה של טרנד, עדי מגדירה אותו כך בספר שלה: ביטוי של השתנות או התפתחות בכיוון מסוים. בקצרה, שינויי בהתנהגות. הדו"ח, אותו עדי מוציאה אחת לשנה, סוקר את ההשפעות של המגמות הגדולות על האופן שבו נחיה, נתנהג, ונקנה בשנים הקרובות. הטרנד המרכזי השנה ע"פ עדי הוא: לקיחת אחריות ובעלות מחודשת על העתיד שלנו.

ADI TOFFE

הטרנד מתאפשר דווקא עכשיו, כתוצאה מירידה באמון של כל מי שיכול היה לייצר לנו עתיד טוב יותר, לרבות הפלטפורמות הטכנולוגיות. הבעלות המחודשת היא למעשה על הרגלי הצריכה שלנו, על המשאבים שלנו וגם על הדאטה שלנו – המתפזר לכל עבר.
מצד אחד אנחנו עדיין רואים הרגלים מוטרפים כמו נתוני המכירות ביום הרווקים הסיני האחרון כשעליבאבא ניפצה את השיא עם מכירות של 38.3 מיליארד דולר (!!!) וכמו הנתונים על מה שקורה ב-60 שניות באינטרנט בעולם:

internet in 60 sec

אבל מהצד השני אנחנו כבר רואים את גרטה כפרה עליה. על פי הניתוח של עדי: אקטיביזם, אקו-אקטיביזם, זירו-וויסט, ייצור עצמי ועליה מטורפת ברכישות בגדים יד שניה, הם חלק מהשינויים שאנחנו חווים ונמשיך לחוות בשנים הקרובות. הקטנת הצריכה בעידן של שפע, עשויה להיות אחת ההשפעות המשמעותיות של המגמה הזאת.
רוצים להוריד את הדו"ח המלא? לחצו כאן 

ברשותכם, אחזור אליי…
בשנים האחרונות עשיתי כמה שינויים קטנטנים ובלי לשים לב מסתבר שאני בתהליך של לקיחת אחריות ובעלות מחודשת.
לדוגמה: אין לי יותר כוח לפייסבוק… לקח לי זמן להבין שזה שואב לי את החיים עצמם ושבעצם עבורי מדובר בסביבת עבודה, הרי אני גם ככה בעיקר נכנסת בשביל קהילות. לפני חודשיים הרשתי לעצמי להעלות הילוך ועשיתי ‏unfollow לכולםםם (בגלל זה אין לי מושג אם ילדתן או ראיתם קשת בענן, מחילה מכם אנשים יקרים).
עוד דוגמה היא שאני מוכנה להוציא היום יותר כסף על ביציי חופש, על אוכל בריא ועל כלים חד פעמיים מתכלים.
אני לא צורכת יותר בגדים בכמויות (תקראו את החיים קצרים, אל תקני את הנעליים ותודו לי אח"כ:) וואלה זה עושה לי טוב.
בצעדים קטנטנים השינוי מתחיל ממני. תכל'ס, אני מתה שיהיו צעדים גדולים אבל על כוח רצון והשפעה אני צריכה לכתוב בפוסט אחר :(

איך מזה הגעתי ללמידה ארגונית אקולוגית?!
בערב הזה שעדי דיברה בו נזכרתי בתחושה שהייתה לי לפני עשור בערך. עבדתי בחברת תקשורת בפיתוח הדרכה ובשלב מסוים הרגשתי שאני מייצרת "הדרכות זבל". מכירים את זה? הדרכות כאלה שלאף אחד אין כוח לעשות, שאף אחד לא פנוי להקשיב להן, שהמטרה של חלקן היא לחפות על בעיות הרבה יותר עמוקות בחברה. זה אשכרה עשה לי עצוב ועם הזמן היה אחד הגורמים שהשפיעו עליי לעזוב.
נראה לי שאנחנו צריכים לעשות קצת חשבון נפש ולחשוב טוב אם הלמידה שאנחנו מייצרים בארגון אכן עושה טוב לסביבה או מזהמת אותה.

יופי עשית לי מצפון, מרוצה? אז מה לעשות?!?!
מצפון זה בהחלט התחלה טובה… והנה גם כמה רעיונות פרקטיים:
♣ לדייק "מאיפה מגיע הפער" – כמו שכולנו כבר יודעים למידה מטפלת בפערי ידע ו/או מיומנויות ו/או תפיסה, אבל מה קורה כשאנחנו לא עושים אבחון מעמיק? אנחנו מפספסים ושמים פלסטר על פצע שבעצם צריך משחה סינית עתיקה.
יש סקר של ה-ATD (שנחשפתי אליו בזכות הניוזלטר המהמם של מתודיקה) והוא מדבר על זה בדיוק:

6-barriers-to-performance-that-learning-does-not-address

אז מה המסקנה? לאבחן היטב, בלי לעגל פינות ולהגיד בצורה חכמה לארגון במה בדיוק כדאי שנטפל. רגע לפני שאנחנו רצים לעשות עוד משחק לימודי מגניב על נהלים.

♣ להפנים (אבל באמת להפנים) שקשב הוא משאב מתכלה – כמו שאנחנו שומרים לינקים בפייסבוק שאף פעם כנראה לא נקרא ודי מתייאשים מזה בסוף, ככה גם של הלומדים שלנו. כדאי שנחליט על תכולה ארגונית שהעובד.ת מסוגלים וצריכים ללמוד ושם להילחם על הקשב. לעזור להם ולהיות שקופים ואותנטים. כי הרי אם נאכל להם את הראס על כל תוצר למידה – איבדנו אותם לטובת תהומות הספאם ובצדק. אנחנו חייבים להקפיד על כוס מלאה בלי שהמים נשפכים ממנה עם הלומדה.

♣ להשקיע בלמידה שיוצרת אימפקט70:20:10 הראה לנו היטב איפה מתרחשת הלמידה שנשארת לאורך זמן ומשפיעה על ביצועים: בסביבת העבודה ובהתנסויות עצמן. אז למה לייצר עוד ועוד הדרכות פורמליות שמנותקת מסביבת העבודה? שווה יותר להשקיע במה שקורה בסביבת העבודה ולבחור את פתרונות הלמידה שמתלבשים עליה כברירת מחדל ולא על עוד הרצאה (בואו, גם לפי עקומת השכחה זרקנו כסף לפח). לדוגמה: ללמד איך להפיק את המירב מסביבת העבודה ומהתנסויות כמו שימוש בכלים מעולם המטה קוגניציה ולתמוך בביצועים בפועל ככל האפשר.

♣ לייצר תשתיות – אחרי שקראתם את הסעיף הקודם בטח כבר הבנתם שכדאי יהיה להשקיע את המשאבים והמאמצים בפלטפורמות למידה חכמות כמו יו טיוב פנימי, פלטפורמות שיתופיות שהעובדים לוקחים בהן חלק והן תומכות את הביצוע השוטף. בעיקר כדאי להשקיע בתשתית ניהול ידע חכם – לרוב ניהול כזה יעשה אימפקט הרבה יותר גדול על הביצוע בפועל ועל הלמידה מאשר עוד הדרכת בורקסים בכיתת ברוש.

♣ לפתח אנשים שיעבירו את זה הלאה – איך? להרים מסורת TED ארגונית, לייצר מנהלי קהילות ארגוניים, להשקיע בחונכים ומומחים שפונים אליהם ממילא. ככה לא רק שהתוכן נשאר בארגון אלא גם העצמנו על הדרך כמה עובדים שכנראה מגיע להם.

♣ למחזר – מגמת האוצרות בלמידה כאן בשביל להישאר. להמון תכנים גנריים (ניהול, מיומנויות רכות, תכנות וכולי) קיימים כבר תכנים מעולים ברשת. תשקיעו בלמחזר אותם ולהתאים אותם לארגון במקום שוב לפתח מאפס.

♣ להסתכל בקנקן – מכירים את הטרנד המאוס של Unboxing? עסקים יוצרים אריזות מרהיבות בשביל מוצר גנרי כזה או אחר ואז חווית הפתיחה מצולמת ועולה ע"י איזו משפעינית רשת והופכת לעיקר רק כדי לפרסם מוצר? (שלא לדבר על בזבוז הניילון והנייר) אז לפעמים יש לי תחושה שגם אנחנו קצת ככה… note to self לא להתלהב ולהשקיע יותר מדי באריזה במקום בתוכן. לעיתים גם אחלה PDF ייעשה את העבודה במקום עוד איזה סרטון מפונפן.

♣ לחזק את עמוד השדרה – אנשי למידה ארגונית, אני פונה אליכם בקריאה נרגשת: תגידו מה שאתם חושבים!!! במסגרת ייעוץ ובהדרכות אני נתקלת בהמון מקרים בהם מהססים להגיד בארגון את הדעה המקצועית. למה נשמות? אם עשיתם אבחון מדויק והבאתם ממצאים מהימנים תגידו אותם… תפסו מקום בשולחנות הדיונים ושכנעו בצורה מושכלת למה אתם חושבים שצריך X ולא Y.
מטרתנו היא לייצר ערך מוסף ארגוני ולא להיות לוקחי הזמנות שמייצרים הדרכות זבל, זוכרים?

ונסיים בברכת רון בלב ואת ביד בכל ימות השנה :)

כך הולכים השותלים
מילים: יצחק שנהר, לחן: ידידיה אדמון

כָּךְ הוֹלְכִים הַשּׁוֹתְלִים:
רֹן בַּלֵּב וְאֵת בַּיָּד,
מִן הָעִיר וּמִן הַכְּפָר,
מִן הָעֵמֶק, מִן הָהָר –
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!

לָמָּה בָּאתֶם, הַשּׁוֹתְלִים?
נַךְ בַּקַּרְקַע וּבַצֹּר,
וְגוּמוֹת סָבִיב נַחְפֹּר
בֶּהָרִים וּבַמִּישׁוֹר –
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!

מַה יְּהֵא פֹּה, הַשּׁוֹתְלִים?
שְׁתִיל יָבוֹא בְּכָל גּוּמָה,
יַעַר עַד יִפְרֹשׂ צִלּוֹ,
עַל אַרְצֵנוּ עֲגוּמָה –
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!
בְּט"וּ בִּשְׁבָט!

דילוג לתוכן