ביולי 2019 עלתה על בימת TED מרגרט הפרנן (יזמית, מנכ”לית, סופרת ומרצה עולמית) ודיברה בין היתר על מוכנות למגיפות עולמיות. כן, הרבה לפני שהקורונה פרצה לחיינו. למה היא נתנה את הדוגמה הזו? כדי להמחיש כמה העולם בלתי ניתן לחיזוי ולמה יצירתיות, חוסן ועוד הם הכישורים החשובים ביותר בעתיד.
הנושא החם בתחום הלמידה הוא: מיומנויות שכולנו נזדקק להן בעולם המשתנה והעתידי.
אז זהו, נראה לי שבנקודה הזו כבר הבנו שהעולם הזה כבר כאן…
במאמר נענה על השאלות: באיזה מיומנויות כדאי שנשלוט? (ריכזנו רשימה מתוך 5 מחקרים ומאמרים עולמיים) למה בכלל העולם משתנה כל כך? ואיך אפשר ללמוד? (מצאנו יותר מ-20 המלצות פרקטיות:)

תפריט

• שינוי הוא הדבר הקבוע 
• מיומנות העתיד 
• T-Shaped professional
• אז מה עושים עם זה 

שינוי הוא הדבר הקבוע

נתחיל מהתרשים הזה:

הוא לקוח מהמאמר הנהדר Future of Work: Learning To Manage Uncertainty וממחיש היטב את כמות השינויים שכולנו חווים בעשורים האחרונים. זו בעצם נקודת המוצא למאמר שלנו: עולם בו הדבר הקבוע הוא שינוי.

למה יש כל כך הרבה שינויים בעשורים האחרונים?

• כי זה הזמן לעלייתן של מערכות ומכונות חכמות, הטכנולוגיה מתפוצצת
• כי העולם מחובר עכשיו יותר מאי פעם
• כי סביבת המידע שלנו רוויית מדיות חדשות שילכו ויתעצמו

הסיבות האלו ועוד (לדוגמה: צפי לעליה משמעותית בתוחלת החיים) יוצרים מצב בו שוק התעסוקה משתנה באופן דרמטי באופן כללי ואחרי הקורונה בכלל יהיה מרתק…

מחקרים, מה הם אומרים?
השינויים שכולנו חווים ניכרים גם במחקרים עולמיים, ע”פ דו”ח של פורום הכלכלה העולמי וע”פ המחקר
Technology at Work v2.0:

• 54% בממוצע מכלל העובדים בתעשייה ידרשו לעבור Reskilling ו-upskilling בעשור הקרוב.
• 57% מהמקצועות צפויים לעבור הליכי טכנולוגיה ואוטומטיזציה עד כדי היעלמותם.
• 133 מיליון משרות חדשות ייווצרו מול 75 מיליון משרות שייעלמו עד 2022.

נירית כהן מובילה שיח חדשני על עולם העבודה העתידי וכותבת באופן קבוע ומעמיק בגלובס ובפלטפורמות נוספות. בבלוג שלה היא ליקטה 10 שינויים במסלול הקריירה שניתן לראות במחקרים בעולם, לדוגמה:

• עובדים יותר שנים – שיעור העובדים מעל גיל 60 ויותר שמתכננים לעבוד אחרי גיל פרישה הוא מעל ל-50%, לפי נתונים ממדינות רבות.
• מעברים תכופים – מספר התפקידים שעובר עובד ממוצע לפני גיל 50 הוא 12, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה”ב.
• כ-40% מהתעסוקה בישראל היא במקצועות שנמצאים בסיכון גבוה לתהליך מחשוב בשני העשורים הקרובים, לפי דוח טאוב.

מטורף לא? וזה עוד לפני שדיברנו על השפעות הקורונה על העולם.

הנה עוד גרף שממחיש באופן ויזואלי את השינויים שאנחנו חווים:

גם הוא לקוח מהמאמר הנהדר Future of Work: Learning To Manage Uncertainty.

שינוי וחוסר וודאות כאן כדי להישאר ואנחנו צריכים להתמודד עם זה, לכן עולם העבודה החדש המתהווה לנגד עיננו רוצה להגיע למצב בו כולנו (עובדים, מנהלים, ארגונים) נוכל:

• להתמודד עם שינויים, כמו שהקורונה הוכיחה לנו, זה מצב מציאותי בו שיבושים עלולים לקרות ובעיקר לא דומה למה שהכרנו במאה ה-20
• לשפר ולשמר ביצועים ע”י שמירה ופיתוח של התשתית הנדרשת לרמת התפקוד
• להגביר את מחוברות העובדים לעשייה ולארגון
• להתפתח באופן מתמיד
• להוביל בעתיד ולשמור על רלוונטיות

על כן דרושה כאן חשיבת שח-מט, להיות תמיד צעד לפני.
איך? ע”י למידת מיומנויות העתיד.

מה זה בכלל למידת מיומנויות העתיד?
הכוונה היא ללמוד את מה שיידרש יותר ויותר בעתיד הקרוב, כדי להתמודד עם השינויים הגועשים בשוק העבודה ולהוביל בו.

אבל יש טוויסט! הלמידה היא לא רק של יכולות הליבה המקצועיות – כל אחד בתחום מומחיותו. אלא, למידה בדגש על מיומנויות ויכולות שמסתמנות כנדרשות בשוק העבודה העתידי.
כלומר, חכה של מיומנויות ויכולות ולא רק דגים מקצועיים.

ללמידת עתיד יש כמה זוויות ודרכי טיפול: תרבות למידה רציפה (Life Long Learning), Reskilling ו-upskilling. חשוב לציין שלמידה של מיומנויות העתיד משלבת את תפיסת ה-Life Long Learning עם upskilling, כלומר שדרוג או רכישה תמידית של מיומנויות רוחב המשתלבות עם המקצוע בו אנו עוסקים ולא הכשרה מקצועית חדשה (Reskilling) לחלוטין.

מיומנות העתיד

5 מחקרים ומאמרים מהעולם
O.K, אז איך בכלל יודעים מה נדרש ללמוד???
או! בדיוק בשביל זה קראנו וניתחנו חמישה מחקרים ומאמרים מובילים בעולם, הצלבנו את מיפוי מיומנויות העתיד שלהם וככה הגענו לרשימה מטה.

• The Future of Jobs Report 2018 של פורום הכלכלה העולמי. הפורום הוא הארגון הבינלאומי לשיתוף פעולה ציבורי-פרטי ולמעשה מחבר את מנהיגי החברה הפוליטיים, העסקיים, התרבותיים והאחרים לעיצוב אג’נדות גלובליות, אזוריות ותעשייתיות.
• דו”ח 2020 Future Work Skills של המכון לחקר העתיד – Institute for the Future for the University of Phoenix Research Institute. הדו”ח מנתח את המחוללים העיקריים שיעצבו מחדש את נוף העבודה, ומזהה מיומנויות מפתח שיידרשו בעשר השנים הבאות. הוא תורגם ע”י רותי סיני.
• מודל I PRO Skills הוא מודל עדכני למסוגלות תעסוקתית בעולם תעסוקתי משתנה. המודל פותח בג’וינט תבת בגלל הצורך לעדכן את הידע והכלים הנדרשים: לאבחון, להתאמה ולפיתוח הכישורים בתכניות התעסוקה לפי מגמות השינוי בשוק העבודה. המודל מורכב משישה אשכולות, המכילים בתוכם את עיקר הכישורים והמיומנויות הנדרשים מהעובד בעולם העבודה המשתנה: חמישה אשכולות של כישורים ואשכול נוסף של מניעים פנימיים לשיפור המסוגלות התעסוקתית.
• רשימת The 10 Vital Skills You Will Need For The Future Of Work שפורסמה ב-Forbes.
• רשימת 5 skills the next generation will need for success של EF.

עשינו בשבילכם את העבודה: בחנו בכל מחקר את המיומנויות הנבחרות, הצלבנו את הדומות, עשינו את רשימת הרשימות ובדקנו כמה פעמים צוינה כל מיומנות.

(תופיםםם) הנה הרשימה:

כל המחקרים הצביעו באופן גורף על שלושת המיומנויות האלו:

• יצירתיות
• בינה חברתית (בחלק מהמחקרים נקראת גם: הנעת אנשים / תקשורת בין אישית)
• גמישות קוגניטיבית (בחלק מהמחקרים נקראת גם: למידה מתמדת / growth mindset)

מיומנויות עליהן הרוב המכריע הצביעו:

• יכולת שיפוט / חשיבה ביקורתית
• גיוון תרבותי
• אינטליגנציה רגשית וניהול עצמי
• אוריינות במדיות חדשות / מיומנות טכנולוגיות

מיומנויות עליהן הצביעו שלושה מחקרים מתוך חמישה:

• סנכרון עם אחרים ((בחלק מהמחקרים נקראת גם: שת”פ צוותי וירטואלי / שילוביות בין דיסציפלינות)
• קבלת החלטות מורכבות
• חשיבה אנליטית / חישובית

מיומנויות נוספות שצוינו הן:  

• פתרון בעיות מורכבות
• דפוס חשיבה עיצובי
• ניהול עומס קוגניטיבי
• משא ומתן
• היגיון
• מנהיגות משתפת ומצמיחה
• הכלה
• נטוורקינג ומיתוג

הנה הרשימה המפורטת:
ומה נדרש מעובדים ספיציפית בעידן הקורונה? ע”פ ד”ר רונית נדיב למידה עצמאית (=גמישות קוגניטיבית / למידה מתמדת) וחשיבה פרדוקסלית (=יצירתיות) הן מיומנויות קריטיות ואף ינבאו את יכולת השרידות שלנו בתקופה זו.

T-Shaped professional

אחרי שהבנו מה יש ברשימה, אני רוצה להכיר לכם גישה מעניינית ומותאמת לתקופה: T-Shaped professional / skills. בויקיפדיה הגישה מתוארת כך: T-shaped skills היא גישה שמתארת בעולם הגיוס את יכולותיהם של אנשים בכוח העבודה. הקו האנכי על האות T מייצג את עומק המיומנויות והמומחיות הקשורים בתחום אחד והאופקי הוא היכולת לשתף פעולה בין תחומים עם מומחים בתחומים אחרים וליישם ידע בתחומי מומחיות שאינם שלך. במקור הגישה שימשה כשיטה לבניית צוותי עבודה בין תחומיים לתהליכי יצירה ובהמשך התגלגלה לגישה שהיא כיום.

התמונה לקוחה מתוך ההרצאה Steve Mann, Keynote Address, eLeo Symposium, 2013dec05, OCAD University.

והנה דוגמה ל-T עבור מקצוע ספציפי:

התמונה לקוחה מהפוסט The T-Shaped Approach To Building a 21st Century Career.

בואו נפשט – הפרשנות שלי ל- T-Shaped professional
למעשה, הוא מהווה מצפן לאיפה ובמה שווה להשקיע. ממש מפה איתה ניתן לסמן איפה אנחנו / הארגון שלנו / העובדים שלנו נמצאים מבחינת רמת השליטה במיומנויות ולהבין לאן צריך להגיע:

רוצה לבוא להכשרה הבאה שלנו?

לפרטים נוספים

אז מה עושים עם זה?

הצעת הגשה: מתחילים מהר ולאט לאט מגבירים
כל אחד מאיתנו למעשה צריך ללמוד עומק ורוחב. ההמלצות שלנו יעסקו, מן הסתם, ברוחב: מיומנויות העתיד.
נתחיל מהמלצות למידה על שלושת המיומנויות הראשונות אותן ציינו כל המחקרים ואח”כ נעבור לטיפים ללמידה בהתאם לתפקידכם בכוח.

TOP 3
איך כדאי ללמוד את 3 המיומנויות אותן כל המחקרים ציינו כקריטיות בעולם החדש? הנה כמה המלצות שלי.

יצירתיות

ההגדרה ע”פ ויקיפדיה היא תהליך ההפקה של רעיונות מקוריים ורלוונטיים לסיטואציה הנתונה. לפי מחקרים זהו שריר שניתן (וצריך) לאמן אותו.
איך? להלן הפניות להתחלה טובה:

• מאמר על יצירתיות של מכון ברנקו וייס, הפועל ליישום חדשנות פדגוגית בחינוך בישראל
• ספר להמציא מחדש הורות וחינוך במאה ה-21  של ד”ר אייל דורון שמתמחה בנושא (מומלץ במיוחד אם אתם הורים או מחנכים)
• פרק בפודקאסט חצי שעה של השראה עם ד”ר גוין סאס על חדשנות בארגונים (הוא גם כתב את הספר יצירתיות זה כל העניין שעידן בכור הוציא תקציר ממוקד שלו)
• איך אפשר בלי הרצאות TED מצוינות בנושא?
  > איך בתי הספר הורגים את היצירתיות – הרצאת חובה של קן רובינס עם למעלה מ-60 מיליון צפיות!
  > דרך עוצמתית לשחרר את היצירתית הטבעית שבך – הרצאה מקסימה של טים הרפורד על הרעיון הכי פשוט (רמז: ההפך ממולטיטסקינג)
• ויש גם דרכים לפתח יצירתיות של אנשי למידה: אפשר לקרוא על זה בבלוג שלנו או להאזין לפודקאסט שהקלטנו בנושא
• אפשר גם להקשיב לטל מוסקוביץ, יש לו פודקאסט שלם בנושא: סקילס– מיומנויות העולם החדש וכיצד ללמוד אותן

בינה חברתית 

זוכרים שכתבתם פעם בקו”ח “תקשורת בין אישית” או “יחסי אנוש מצוינים”? אז זה זה, עם תוספת של אינטליגנציה רגשית ואמון.
במחקר 2020 Future Work Skills שכבר הזכרנו הגדירו את המיומנות כך: יכולת לחבור לאחרים בדרך עמוקה וישירה, לחוש אותם ולעורר בקרבם תגובות ואינטראקציות (מגעי גומלין) רצויות (ע”פ תרגום של רות סיני).
הדגש כאן הוא על יחסי אמון ולא רק שכנוע “מכירתי”. זו מיומנות טריקית כי בתכל’ס, המשמעות היא פשוט להיות אנושיים בקטע טוב, להקשיב, להיות אסרטיביים ובעיקר (בעיניי) להיות אותנטיים. קלי קלות בטעם תות (כמו שהבנות שלי אומרות:). אבל גם על זה ע”פ מחקרים אפשר לעבוד, בעצם להתאמן בלא להיות דוש אלא להניע באמת. איך? הנה כמה המלצות:

• הספר מנהיגות אותנטית עיצב לי מחדש את הראיה על מה זה מנהיגות ולמה להיות פשוט אנחנו עשוי להיות הכלי הכי חזק כדי להניע אנשים ולהתחבר אליהם
• ספר נוסף שכדאי לקרוא הוא “מה זה משנה?” שנכתב על ידי פרופ’ טלי שרוט. הספר מפרט איך אנחנו מצליחים (ומתי אנחנו נכשלים) לשנות את דעתם של אחרים
• הפרק למה כדאי להקשיב? בפודקאסט חושבים טוב עם יהודית כ”ץ בו היא מראיינת את פרופ’ אבי קלוגר
• מאמר של יהודית כ”ץ (כן מההמלצה הקודמת) העוסק בשאלה האם אתם אסרטיביים במידה המתאימה?
• ולסיום – פרק חובה! איך לתקשר בצורה אפקטיבית מהפודקאסט Mindset בו שלומי חסטר מראיין את המאסטר בארי כץ

גמישות קוגניטיבית 

למיומנויות זו שמות שונים במחקרים (לדוגמה: למידה מתמדת, growth mindset) אך בעיקר נראה כי כולם מכוונים ליכולת שלנו להתפתח. ג’וינט תבת הגדירו את המיומנויות הזו כ-I GROW ופירטו כי מדובר בקיום של תהליך הלמידה מתמשך לאורך החיים הכולל למידה במסגרות פורמליות לצד למידה עצמאית. תהליך הלמידה נותן כלים לפיתוח אישי, משפר את היכולת להשתלב ולהתפתח בשוק התעסוקה ומאפשר מעבר בין תחומי עניין ועיסוק.
הפעם בהמלצות ללמידה הנושא נתחיל מההתחלה:

• המאמר הכל בראש שפורסם במגזין הגיע זמן חינוך, מפרט על דפוס חשיבה מתפתח ולמה משם צריך להתחיל כשרוצים לפתח גמישות קוגניטיבית וללמוד באמת
• הרצאת TED ששמה The power of believing that you can improve של קרול דווק שמחקריה השפיעו עמוקות על עולם החינוך. מסתבר שמילה אחת יכולה לעשות פלאים…
• קורס MOOC ב-coursera בשם Learning How to Learn של ברברה אוקלי שרבים ממליצים עליו
• הרצאת TED מומלצת נוספת, עם למעלה מ-18 מיליון צפיות, ניגשת לסיפור הלמידה מכיוון אחר, מאוד ממוקד יעד: The first 20 hours – how to learn anything
• והרשו לי להמליץ על הרצאת חובה בעיניי: להיות אדם לומד, של מורי ורבי גדעון זיילר שהרצה בכנס ההדרכה הארצי 2019 שזכיתי להיות היו”ר שלו, הוא העיף לכולם את המוח! אפשר גם לעשות את המיני קורס ללמוד איך ללמוד בדיגיטל של מתודיקה וקמפוס IL.

מי אתם?
אז מה תפקידכם בכוח? ההמלצות שלי בחלק זה הן לפי זוויות עשיה ולמידה של עובדים, הנהלה ואנשי הלמידה הארגונית.
ובאופן כללי אם אתם רוצים להבין איך להתמודד עם עתיד עולם העבודה, אני ממליצה לקרוא חומרים מחקריים באתר של ג’וינט תבת.

עובדים
רוצים להשקיע בעתיד שלכם? פשוט קחו את העניינים לידיים, אל תחכו שמישהו ילמד אתכם ולצערנו אל תצפו שבעולם ההשכלה הגבוהה הקלאסי ילמדו אתכם את המיומנויות הללו.
צרו את ה- T-Shaped professional שמתאים לכם וצרו על פיו תוכנית למידה מותאמת אישית. אפשר לקחת קורסים באופן עצמאי בפלטפורמות כמו ג’ולט או להשתתף בתוכניות ייחודיות ללימוד יצירתיות כמו תכנית CREATIVITY IN ACTION. אפשר גם להשתמש במטה קוגניציה ככלי חזק ללמידה ועוד.
אל תשכחו שרצוי להדגיש את המיומנויות וההשכלה שרכשתם בתחום הזה בקורות החיים שלכם או בראיון הבא ;)

מנהלים
כמובן כל מה שכתבתי לעובדים רלוונטי גם למנהלים. חוץ מזה, עבורכם יש שתי סיבות מרכזיות לקידום למידת מיומנויות עתיד.
האחת – יצירת ערך ארגוני (עמידה ביעדים, הובלת שוק וכולי) והשנייה – פיתוח האנשים שלכם.
במאמר שלנו למידה זה כלי ניהולי פירטנו עבורכם הכל, כולל עצות פרקטיות להעצמת האנשים והארגון שלכם – ע”י למידה.

אנשי הלמידה הארגונית
ע”פ מחקר עולמי (מתוך Human Capital Trends Deloitte – 2019) של Deloitte כ-86% מהארגונים דירגו את הלמידה כטרנד החשוב ביותר. אבל… רק 10% העידו כי הם מרגישים מוכנים להתמודד עם האתגר. שימו לב, בנתונים האלו יש הזדמנות ענקית!
לטעמי, כל תכנית למידה שנתית שאנחנו בונים, צריכה לכלול לפחות 10% של למידת עתיד. שוב, חשוב לציין כי למידה של מיומנויות העתיד משלבת את תפיסת ה- Life Long Learning עם Upskilling. כלומר, שדרוג או רכישה תמידית של מיומנויות ולא הכשרה מקצועית חדשה (Reskilling) לחלוטין, הנדרשת לעתים בארגונים שונים. לכן ה-10% צריכים לכלול את כלל צרכי הלמידה העתידיים גם בפן המקצועי-ארגוני (מתודות עבודה חדשות בשוק, לקסיקון מקצועי מתקדם ועוד).

1. היכון – תגרמו לארגון להבין מה הוא צריך. איך? לימדו מארגונים שכבר מבצעים למידת עתיד: אמדוקס, מכבי, ג’וינט ישראל, בנק לאומי ועוד.
   השיקו מיני-האקטון / דיזיין ספירנט בו צרו סיעור מוחות על מיומנויות העתיד הנדרשות לארגון שלכם. שלבו בו אנשים מתחומים ארגוניים מגוונים ובסופו, צאו עם רשימה מדוייקת והמלצות לאיך נכון ללמד את המיומנויות האלו בארגון. כך גם תוכלו לרתום את הארגון לתהליך כבר בראשיתו ולא פחות חשוב – לצמצם התנגדויות.
2. הכן – אספו תוצרי למידה מגוונים על מיומנויות אלו ע”י: שימוש באוצרות למידה ברשת, בירור מי בארגון מתאים ו/או רוצה ללמד את התחום, פיתוח תהליכי למידה ארגונית מותאמים אליכם ועוד.
3. צא – בתופים ובמחולות! התגאו בכך שאתם (לפחות כרגע) בין הארגונים הבודדים בארץ שיצרו תוכנית למידה כזו, שווקו להנהלה ולעובדים את היתרונות שבה ועודדו ללמידה. ניתן לרכז מאמץ ולקיים לדוגמה: שבוע צמיחה ארגונית או אולימפיאדה של למידה. אפשר לייצר חלון למידה קבוע ארגוני בו כל פעם לומדים משהו חדש, למשל: אוניברסיטה בחדר האוכל פעם בחודש, מגלים עולם – וובינר קבוע אחת לשבועיים וכולי. אפשר גם לצור תהליכי למידה ארוכי טווח כמו: קורסי שדרוג אישיים, תוכנית למידה מותאמת יחידות או מקצועות ארגוניים ועוד, הכל כמובן בהתאם לצרכי הארגון.

מקווה שהצלחנו להסביר את חשיבות הנושא ולתת כלים פרקטים לקידומו בארגון.
רוצים הרצאה / הכשרה / ייעוץ ממוקד על קידום למידת עתיד אצלכם? פשוט דברו איתנו :) [email protected]