סייעה לכתיבה – ספיר נמיר

מטה קוגניציה כמובן רלוונטית גם לימים כתיקונם אבל עכשיו היא ממש צועקת “תשתמשו בי”.

אז מה זה מטה קוגניציה ולמה היא כ”כ מגניבה?

מטה קוגניציה מוגדרת כך: “היכולת של אדם לבקר את התהליכים הקוגניטיביים של עצמו” (Flavell,1979).
כלומר, היכולת שלנו “להסתכל מהצד” על המחשבות שלנו, לפתח מודעות לדפוסי החשיבה האלו וללמוד מהם. סוג של רפלקציה.
למטה קוגניציה יש יכולת מוכחת מחקרית לשפר את תהליכי הלמידה שלנו כפי שניתן ללמוד מפרופ’ רקפת אקרמן בהרצאה הזו:

OK, ומה כזה מגניב בה?

1. באמצעות מטה קוגניציה אפשר ללמוד על מספר רבדים קריטיים שלא תמיד גלויים לעין. קיימת הסכמה רחבה בקרב חוקרים לגבי הבחנה בסיסית בין שלושה מרכיבים של חשיבה מטה-קוגניטיבית (Flavell,1981, Efklides, 2006): מיומנויות מטה-קוגניטיביות, ידע מטה- קוגניטיבי וחוויות/התנסויות מטה-קוגניטיביות.
2. מחקרים מראים באופן גורף שכישורים מטה-קוגניטיביים עשויים לקדם למידה עצמאית.
3. והי… זו אחת מהמיומנות הנדרשות ביותר בשוק העבודה העתידי.

אבל יש עוד כמה סיבות להשתמש במטה קוגניציה דווקא עכשיו…

• לאף אחד אין הרבה קשב ללמידה קלאסית בתקופה הזו וכולנו צריכים גם וונטילציה – טיפה לאוורר את מה שעובר עלינו ולהסתכל על הדברים מזווית אחרת שהיא לא רק הכאן והעכשיו והמתודות האלו יכולות לתת לזה מענה.
• אלו תהליכי למידה שיכולים להניב תובנות עמוקות ומשמעותיות במינימום משאבים, כלומר, בלי לייצר עכשיו תוצרי למידה מתוקתקים שלוקחים מלא זמן וכסף, מה שלרובנו אין הרבה זמן בלפתח הדרכות עכשיו והי אוטוטו גם לא יהיה לנו כסף.
• ויש עוד קטע מגניב! כמו שאנחנו יודעים למידה מקורה בניסיון, גם מטה קוגניציה מתה על התנסויות (הבנתם את משחק המילים? :)

שאלות ופעולות רצויות כדי לפתח מטה קוגניציה

• להסביר במילים שלך מה אתה עושה. כמה פשוט ככה חכם…
  מחקרים מראים שעצם ההסבר העצמי מקפיץ את יכולת הלמידה ואת האפקטיביות שלה בכמה רמות קדימה.
• לענות על: למה אתה פועל ככה ואיך זה עוזר לך / חוסם אותך?
• לאייר את האתגר / דרך הפעולה / המחשבה
• להעריך פתרונות אפשריים ולצור תכנית עבודה לפני הפתרון – דגש חשוב לעידן הקורונה בו חוסר הוודאות הוא המלך ואנחנו גם ככה נדרשים לתת מענה לכמה תרחישים אפשריים
• להתייחס לבעיות שנפתרו בעבר

במאמר המצוין Use these Powerful Questions to Learn More מפורטות שאלות רבות שמעצימות את תהליך הלמידה, הנה כמה דוגמאות שעשינו עליהם טיפה התאמות לתקופה:

• מה למדתי היום ומה אעשה אחרת בהמשך כתוצאה מכך?
• מה עשיתי טוב היום ואיך אוכל להטמיע זאת בהרגל או בתהליך?
• איך מה שלמדתי עד עכשיו מתחבר לדברים שכבר ידעתי?
• איך אסביר את מה שאני לומד מהתקופה הזו עד כה לילד בן 8?
• איך אני יכול ליישם את מה שלמדתי במצבים חדשים בעתיד?
• איפה יש לי הזדמנות לנסות לבחון את הרעיונות החדשים שלמדתי כבר עכשיו?

כלים ומתודות למטה קוגניציה

את הכלים והמתודות אפשר ליישם בישיבת הצוות הקרובה שלכם, בהדרכה המתוכננת הבאה או אפילו לצרוך בשימוש עצמי :)

כפי שהבנו שאלה משמעותית ביותר היא “למה?” אז הנה כמה כלים ומתודות כדי לחפור בה:

Double Loop Learning

מתודולוגיה שפיתח Chris Argyris בשנות השבעים. המתודה שואפת להגיע למקור ולסיבות ולא רק לתוצאות של עשיה מסוימת. אם בחשיבה שמתרכזת ב- single loop learning אנחנו נבין רק מה עשינו ומה קיבלנו בעקבות העשייה הזו, ב- Double Loop Learning נשאל גם “למה” ונחקור את שורש הסיבה ע”מ להעצים אותה או לטפל בה (תלוי בתוצאה).

רוצים ללמוד עוד על הכלי? אפשר לצפות בסרטון הזה:

חמש פעמים “למה?”
סאקיצ’י טויודה, התעשיין היפני, הממציא, ומייסד טויוטה תעשיות, פיתח את טכניקת ה- 5 Whys בשנות השלושים. הטכניקה הפכה פופולרית בשנות השבעים, וטויוטה עד היום משתמשת בה כדי לפתור בעיות.
בדרך הפשוטה פשוט שואלים על תוצאה או אתגר מסוים “למה?”, מקבלים תשובה (בד”כ די פשטנית) ואז שואלים שוב “למה?”, מקבלים תשובה מעט שונה וכך הלאה עד שלמעשה מגיעים לסיבה השורש העמוקה.
במאמר  5Whys – Getting to the Root of a Problem Quickly  ניתן לקרוא עליה לעומק ובסרטון הזה ניתן ללמוד עוד על השיטה:

תחקיר עדיף מוקיר
במקרים רבים אנו נוטים להתמקד בטיפול במקרים השליליים כי ההנחה הרווחת היא שצריך לתחקר מה קרה שם כדי… משם נלמד הכי הרבה… ככה לא נחזור על טעויות וכולי. הבעיה היא שההתמקדות הזו מעצימה את החשש ומרוב שתחקיר נתפס כדבר כ”כ מאיים לא באמת מתבצעת בו למידה. ובואו… בתקופה הנוכחית אנחנו רוצים להוסיף טוב לעולם ולאנשים סביבנו, רע כבר די והותר. תחקיר מוקיר היא גישה שמתמקדת בבחינה של הדברים החיוביים והעצמת הלמידה מהם. ד”ר שי בן יוסף מיטיב להרחיב על הגישה והשיטות ליישומה במאמר שלו חקר מוקיר – גישה יישומית לצמיחה ארגונית.

ויזואליזציה גם היא דרך מצוינת לתרגם לעצמנו ולסביבה את המחשבות שלנו וללמוד מהן. הנה שני כלים לכך:  

מפת חשיבה
מדובר בכלי לתיעוד וארגון תהליכי חשיבה בצורה גרפית. עינת להב היא מומחית למפות חשיבה וממנה למדתי את הכלי ויישומיו. יש לו שימושים מגוונים כמו שהיא מסבירה באתר שלה, היא התראיינה אצל הבלוגרית שירי דייטש והן יצרו מדריך יישומי ואפילו אנחנו הקלטנו איתה פודקאסט בו היא מסבירה איך אפשר ליישם אותו בלמידה.

איפה אני ממוקמ/ת?
הנה דוגמה לשימוש בוויזואליזציה שלקוחה מהמאר המקסים הזה שנכתב לפני הקורונה. אפשר פשוט לסמן איפה אנחנו כרגע או איפה היינו, מה זה גרם לנו והכי חשוב… למה היינו שם ומה גרם לנו לזוז.
והנה דוגמה בעברית:

flash forward
רעיון שלמדנו מהחבר’ה במתודיקה דרך הניוזלטר המדהים שלהם! (אם לא נרשמתם אליו, זה הזמן…). לעשות flash forward ולשאול “מה הדבר שתרצו לזכור בעוד 10 שנים מהיום ומדוע?”

אז על מה אפשר ללמוד דווקא עכשיו באמצעות מטה קוגניציה?  

מגיפת הקורונה מזמנת לנו התמודדות עם המון נושאים ומיומנויות שאם נקיים עליהם תהליכי מטה קוגניציה אנחנו יכולים להרוויח למידה משמעותית בהתנסות (ואין כמו למידה מהתנסות כמו שמוכיח מודל 70:20:10).

גמישות קוגניטיבית
בזמנים קשים אלה, אנחנו רואים טוב מתמיד איך ארגון גמיש לשינויים מסוגל להמשיך לעבוד ולייצר, למרות המצב שנקלע אליו. בשפה המקצועית המושג אג’ייל (Agile) מתאר את היכולת של ארגון לעמוד בקצב של העולם המתפתח ובמקום להיתקע בעבר, לזרום אתו בעזרת פתרונות גמישים.

עקרונות הגישה:

• אנשים ויחסי גומלין על פני תהליכים וכלים
• תוכנה עובדת על פני תיעוד מפורט
• שיתוף פעולה עם הלקוחות על פני משא ומתן חוזי
• תגובה לשינויים על פני מעקב אחרי התוכנית
  

העקרונות אומרים כי ארגון יכול להעריך ולהבין את החשיבות שיש לערכים משמאל, אך יש לו העדפה לעקרונות מימין.
מארק בניוף (Mark Benioff) אמר: “תמיד אתה צריך להיות מסוגל לחזות את הצעד הבא ואחר כך שיהיה לך את הגמישות המספקת כדי להתפתח”. כלומר, היתרון שמביאה הגמישות של הארגון לתקופת וירוס הקורונה, מאפשר לארגון להמשיך להיות פעיל. זה בגלל שהוא לא מקובע לתהליכי עבודה מסורתיים ופורמליים שבהם השתמש עד היום (אהמ משרד פיזי).
ארגון גמיש, לרוב גם מתכון מראש לקראת שינויים עתידיים ובעצם חוזה ומקדים את מצבי הסיכון. ואנשים גמישים לשינויים? גם זו מאפיין קריטי בעולם החדש וע”י שימוש במתודולוגיות של מטה קוגניציה אפשר ללמוד על עצמנו כל כך הרבה.

חוסן
שפ”י (שירות פסיכולוגי ייעוצי) מגדיר חוסן כך: “כשירות אצל פריטים בסיכון או כאלה הנמצאים בתנאים קשים, אשר מתפתחים להיות גורמים מתפקדים היטב למרות כל הסיכויים”. אז עכשיו בואו נעשה תהליכי למידה על בסיס מטה קוגניציה וננתח מנגנונים שונים המרכיבים את רמת החוסן.

התמודדות עם טכנולוגיה
ארגונים רבים חיפשו פתרונות שונים להתנהלות וללמידה על מנת להתמודד עם הסיטואציה, רובם טכנולוגיים כפי שתוכלו לקרוא במאמר הדינמי שלנו.
ארגונים שמרניים שלא מיהרו להתקדם לשיטות טכנולוגיות שונות ללמידה ועבודה סובלים מאוד עכשיו. לדוגמה: כבר במשך שנים, המחשבים, הטלפונים והטאבלטים הם חלק מחייהם הבלתי נפרד של ילדים ותלמידים. אבל משרד החינוך רק נלחם באמצעים אלה, במקום לאמץ ולהיעזר בהם. כאשר כבר החליטו להתקדם ללמידה מרחוק, התהליך נכשל ורק אחוז קטן מהתלמידים באמת מצליח ללמוד באופן רציף.
ואיזה אנשים אנחנו מול הטכנולוגיה? מה אנחנו יכולים ללמוד מהטיפול בשוק חשמלי הזה שקורה עכשיו על עצמנו בתחום?

הנעת אנשים ומשימות מרחוק
במעבר די חד ותוך מספר ימים-שבועות, עברו אנשים רבים בעולם לעבודה מהבית / מרחוק. התהליך הזה לא קל לרובנו כי אנחנו לא מורגלים לזה (בטח כשהילדים בבית). מנגד, דובר רבות על שינויים בתוצרת ההעסקה בעולם החדש. עבודה מהבית חוסכת מאיתנו פקקים, התארגנויות, רעש במשרד, התמקדות בתפוקות ולא בכמות שעות העבודה ועוד.
ומה קורה כשאנחנו צריכים להניע הכל מרחוק? מה אנחנו יכולים ללמוד על עצמנו וללמד אחרים על זה? או! מטה קוגניציה יכולה לשמש אחלה דרך לזה. ואיך אנחנו מול הדבר הזה?

על מה עוד אפשר ללמוד?
על יצירתיות, ניהול עצמי, שיתוף פעולה וירטואלי, קבלת החלטות מורכבות, חשיבה אנליטית… בטוחה שהבנתם את הקטע.

הנה יש לכולנו וואחד התנסות: מגיפת הקורונה, אז בואו נעשה מהלימון מטה קוגניציה ונלמד מזה!