נכתב על ידי שרי גורן טרבס – מנהלת למידה ופיתוח ידע, תכנית הפלוס בשישים, ג’וינט ישראל אשל

ההתפתחות הטכנולוגית והחברתית שהביאה עימה את עידן הידע הדיגיטלי, יוצרת נגישות הולכת וגדלה לידע עשיר ומגוון ואפשרויות למידה אין סופיות. זו יכולה להוות קרקע לצמיחה והתפתחות אישית עבור כל אחד ואחת. במיוחד, יש כאן הזדמנות עבור אוכלוסיות מוחלשות להתקדם ולהתגבר על הפערים הקיימים. אך כדי לנצל את ההזדמנות, להשתלב ואף לפרוח בעידן הדיגיטלי, חשוב ראשית לפתח מיומנויות שיאפשרו להפיק ערך מהנגישות לידע, או במילים אחרות לפתח יכולת למידה עצמית דיגיטלית.

זמנים משתנים, יכולת למידה עצמית דיגיטלית תאפשר גם לאוכלוסיות המוחלשות להשתנות ולהתפתח יחד איתם. מאמר זה עוסק במיומנות זו, כיצד היא יכולה לסייע לאוכלוסיות מוחלשות, ממה היא מורכבת וכיצד ניתן ללמד אותה ולסייע בהתפתחותה בקרב אוכלוסיות אלו. המאמר נכתב על בסיס הלמידה והניסיון מהעשייה של עמותת מחשבה טובה בפועלה לקדם אוכלוסיות מוחלשות ולצמצם פערים חברתיים דרך למידה והנגשה של טכנולוגיה.

מחשבה טובה פועלת מזה 15 שנים במטרה לסייע למגוון אוכלוסיות לצמוח ולהשתלב בחברה בישראל באמצעות הנגשת טכנולוגיה. העמותה מעבירה הכשרות טכנולוגיות מעצימות ומותאמות לכל אחת מאוכלוסיות היעד: ילדים ונוער במצבי סיכון, אנשים עם מוגבלות, דורשי תעסוקה ובני הגיל השלישי. עבור כל אוכלוסייה נבחרים הכלים והמיומנויות הטכנולוגיים לפי צרכיה ואתגריה, ומעוצבת חוויית הלמידה באופן ייחודי ומותאם  תוך דגש על פיתוח מיומנויות אישיות וחברתיות ובעיקר מיומנות למידה עצמית דיגיטלית.

תפריט

• אילו עובדים יהיו מבוקשים בשוק התעסוקה העתידי?
• אפשרויות הלמידה המגוונות ברשת
• חינוך ללמידה עצמית בארץ ובעולם
• החסמים
• יכולת למידה עצמית דיגיטלית – ממה היא מורכבת וכיצד ניתן לסייע לתלמידים לפתח אותה?
• מיומנויות קוגניטיביות ויישומן בכלים הדיגיטליים
• כיצד נעודד תהליך פעיל של ניתוח ובניית ידע גם כאשר המידע קיים ונגיש באינטרנט?
• מוטיבציה והיבטים פסיכולוגיים בלמידה עצמית דיגיטלית
• הזמן, המקום וההקשר החברתי
• למידה עצמית דרך “מוקים” – קורסים מקוונים
• לסיכום
• מקורות

אילו עובדים יהיו מבוקשים בשוק התעסוקה העתידי?

מה שהכי חדש בעולם התעסוקה “החדש” זה הקצב. ליאור פרנקל ממחיש זאת נפלא בכתיבתו:

“ב-17 השנים האחרונות, התרחשו שינויים בעוצמה כמו זו של ה-250 שנה שלפני. וב-250 השנה הקודמות התרחשו שינויים יותר גדולים מכל מה שקרה מאז שהתחילה ספירת השנים הנוצרית. השינויים לא רק שהם מתגברים, אלא הזמן שחולף בין שינוי אחד לשני מתקצר”.

היכולת אם כך, שנדרשת מהאדם כדי להמשיך להשתלב היא קודם כל היכולת להסתגל לשינויים. האדם שיצליח להשתלב ואף להצליח בעולם כזה הוא זה שיודע להתפתח ולהתחדש בהתאם לדרישות המשתנות של השוק, פרנקל אף קרא לזה בשם – “הומו-אדאפטוס”.

על פי מחקר שמצטט הפורום הכלכלי העולמי, כ־ 65 אחוזים מהתלמידים הנכנסים למערכת החינוך היסודית היום יעבדו במקצוע שעדיין אינו קיים, וכמחצית מהחומר הנלמד בתואר טכנולוגי בשנת הלימוד הראשונה אינו תקף בסיום התואר (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2017). החינוך לילדינו היום אמור להכין אותם למקצועות שעדין לא קיימים, שישתמשו בטכנולוגיות שעדין לא הומצאו, ויצטרכו לפתור בעיות שאנחנו היום עוד לא יודעים שהן בעיות.

מאמרים רבים העוסקים בשוק העבודה העתידי מצביעים על יכולת הלמידה ככלי מרכזי בהתמודדות עם השינויים המהירים בשוק העבודה העתידי. יכולת הלמידה היא קריטית להצלחה אקדמית אך לא רק. הדרישה לתואר אקדמי או לתעודה מקצועית פוחתת, במיוחד בתחום ההייטק שם ניתן לראות למשל שיותר מחצי ממפתחי התוכנה למדו באופן עצמאי את המיומנות המשמשת אותם במקצוע (סקר המתכנתים של Stack Overflow 2016). לאחרונה חברת Ernst&Young החליטה להסיר את דרישת הסף להשכלה אקדמית במיון העובדים ובכך, נתנה עוד גושפנקה לתופעה של השתלבות אנשים מוכשרים ללא תואר בעולם הסטארטאפים וההייטק.

לא מספיק אם כך ללמוד היטב בבית הספר, ולהוציא תארים באקדמיה, אלא צריך ללמוד לכל אורך החיים (lifelong learning), להתפתח ולהתאים את עצמנו לדרישות של תפקידים שמתחדשים. אנחנו צריכים לדעת איך לעשות זאת בעצמנו, איך ללמוד ולהתפתח באופן עצמאי בעזרת הרשת, איך לבצע  למידה עצמית דיגיטלית.

עבור העוסקים בקידום אוכלוסיות מוחלשות, זה עלול להיראות מאיים. הפער הדיגיטלי שקיים אולי ילך ויגדל גם הוא בקצב גבוה ויקשה על צמצום הפערים החברתיים. אבל האמת היא שיש כאן הזדמנות אמיתית דווקא לצמצום משמעותי של הפער. אין צורך להשלים וללמוד על כלים רבים שהיו והוחלפו בחדשים וגם פחות הכרחי ללמוד לתארים ולהתקבל למוסדות מוכרים. מה שצריך ללמוד כעת הן מיומנויות מאוד מסוימות המאפשרות הסתגלות לשינויים וחידושים, וביניהן המיומנות ללמידה עצמית דיגיטלית עליה אדבר במאמר זה.

אפשרויות הלמידה המגוונות ברשת – מהחלפת נורה ועד תואר אקדמי

הרשת בהחלט מאפשרת זאת. בעידן המידע בו אנו חיים, מגוון רחב של מקורות מידע נגישים בפנינו בכל מקום ובכל זמן, בכל נושא ובכל צורה. עד לא מזמן עוד היינו יושבים ומחפשים בספריה את הכרך המתאים של האנציקלופדיה או מחכים שבועות לספר העיון שכעת מושאל לאחר, וכשהוא מגיע מגלים שהוא לא עוסק בדיוק בנושא שאנחנו צריכים. היום אפשר להגיע לכל פיסת מידע כמעט תוך זמן קצר וממספר מקורות ידע, ואם לא נוח לנו לקרוא טקסט ארוך וודאי נמצא אותה גם מוצגת בסרטון או בפודקאסט או מוצגת חזותית באמצעות תמונות ואינפוגרפיקה בממשקים ידידותיים למשתמש.

למידה עצמית דיגיטלית היא לא רק ללמוד ולהעמיק בידע, היא גם ללמוד מיומנויות שבעבר נזקקנו לאנשי מקצוע כדי לבצען. אם אני נתקלת במכשול כמו תקלה במחשב, הרבה לפני שאגש לטכנאי אני אשאל את גוגל כיצד לפתור אותה, אצפה בסרטונים שיצרו אנשים כמוני המראים כיצד הם פתרו את אותה תקלה, או נכנסת למדריכים דיגיטליים של התוכנה הרלוונטית. באותה דרך אני יכולה גם ללמוד בעצמי איך לערוך סרטון שייראה מקצועי או להקים קהילה וירטואלית. זו למידה עצמית של כלים ושיטות שבעבר היו נחלת אנשי המקצוע והיום נגישים לכול. למרות שאנו קוראים לה למידה עצמית, אין מדובר בלמידה במרחב מבודד, להפך, היא מתרחשת בתוך מרחב חברתי ברשת בו אני יכולה להגיב, לשאול ואף ליצור תכנים בעצמי.

מעבר ללמידה יומיומית של ידע ומיומנויות, גם פני הלמידה האקדמית משתנים ומאפשרים לרכוש ידע אקדמי ותעודות מקצועיות דרך האינטרנט. המוקים (mooc) אותם קורסים מקוונים פתוחים מוגשים על ידי המוסדות האקדמיים באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות ללמידה כמו EDX ו- Coursera, מאפשרים לכל אחד בתשלום סמלי או ללא תשלום, ללמוד אותם מהבית בקצב שלו ולהוציא תעודה מטעם אותו מוסד אקדמי.

חינוך ללמידה עצמית בארץ ובעולם

ישנן מספר מערכות חינוך בעולם שאימצו את ההכוונה העצמית ללמידה כפדגוגיה המיושמת בשיעורים ומחוץ להם כמו רשת בתי הספר הדמוקרטיים. במערכת החינוך הישראלית ניתן לראות ניסיונות לעודד שילוב של הכוונה עצמית בתהליך הלמידה, אך אין עדין שינוי ניכר ומערכתי בשיטות הלימוד השגורות. מסגרות חינוך בלתי פורמאליות מתחברות לרעיון ומיישמות אותו ביתר טבעיות אולם עבור מורים ותיקים ישנו קושי בשל תחושת הבעלות על הידע והאחריות ללמד אותו את התלמידים.

רוצה לבוא להכשרה הבאה שלנו?

לפרטים נוספים

החסמים

נראה אם כן, שכל אחד המחובר היום לרשת ויודע להשתמש בה יכול באופן עקרוני ללמוד, לשכלל את יכולותיו עם כלים חדשים ולהתפתח לפי דרישות השוק. כך היינו רוצים לראות גם את בני האוכלוסיות המוחלשות עושים ומצליחים להתקדם בקריירה ובחברה. בפועל, זה עדין לא קורה. מרבית האנשים, הגם שהם מחוברים לרשת ויודעים להשתמש בה, לא מנצלים זאת ללמידה ופיתוח אישי. וזה לא מפתיע, ישנם חסמים רבים בקרב כלל האנשים, וחלקם בולטים במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות. ניתן לחלק את החסמים לפי המאפיינים הבאים:

חסמי אוריינות דיגיטלית והתמודדות עם המידע הרב ברשת – יכולת למידה עצמית דיגיטלית מתבססת על תשתית של אוריינות דיגיטלית המסייעת ליחיד לנווט בסביבות דיגיטליות עכשוויות באופן אקטיבי ושיתופי (Gilster, 1997). נגישות נמוכה יחסית לכלים הדיגיטליים בקרב אוכלוסיות מסוימות לא מאפשרת מספיק תרגול והתנסות עצמית שהם הבסיס לפיתוח אוריינות דיגיטלית.

חסמים פסיכולוגיים של תפיסה עצמית ומוטיבציה – הלומד בעל הכוונה עצמית בלמידה מתאפיין במוטיבציה פנימית, יוזמה ומודעות עצמית גבוהה. תכונות אלו מסייעות לו בצעדים חשובים בתהליך הלמידה כגון הצבת מטרות למידה, זיהוי הקשיים ופנייה לסיוע. לעיתים כאשר הסביבה אינה תומכת ומעודדת פיתוח אישי התכונות הללו אינן חזקות ובעיקר תחושת המסוגלות אינה גבוהה מספיק כדי לנסות, להתגבר על קשיים ולא להתייאש.

חסמים חברתיים ומקומיים – גם בעולם הלמידה המקוונת תופסת תאוצה ההבנה שתהליכי למידה אפקטיביים מצריכים מסגרת של זמן, מקום ואינטראקציה עם לומדים אחרים, או בקיצור הקשר חברתי מתאים ללמידה (רביב, 2018). ללא המסגרת הנכונה בתחילת הדרך, המעטפת החברתית ובעיקר הליווי והיחס האישי, קשה מאוד להתחיל ולהתמיד בלמידה עצמית דיגיטלית.

על אף החסמים הרבים והמגוונים, עדין מדובר בהזדמנות. פיתוח היכולת ללמידה עצמית דיגיטלית, הוא בעל פוטנציאל משמעותי להתקדמות והתפתחות גם בקריירה, גם בחברה וגם בתפיסה העצמית.
אם נסייע ללומדים מאוכלוסיות מוחלשות לאמץ ראשית את התחושה המעצימה שניתן ללמוד ולדעת הכול, הם כבר פסעו צעד משמעותי בדרך להתגבר על החסמים הללו.

יכולת למידה עצמית דיגיטלית
ממה היא מורכבת וכיצד ניתן לסייע לתלמידים לפתח אותה?

על כל אחד מהחסמים שתוארו לעיל, ניתן להתגבר דרך היבטים שונים של תהליך הלמידה. פיתוח היכולת ללמידה עצמית דיגיטלית אינו מהווה את המטרה הרשמית של אף קורס ב’מחשבה טובה’, אך הוא יעד מרכזי המושג באמצעות שיטת הלמידה, שבאה לידי ביטוי בכל הקורסים הטכנולוגיים בעמותה. הגישה הפדגוגית שפיתחו מיועדת לתת מענה לחסמים השונים, תוך למידה של כלים ומיומנויות טכנולוגיים שונים בהתאם לרצון ורמת הקבוצה. למשל, קורס פיתוח אפליקציות לנוער וקורס גלישה באינטרנט לבני הגיל השלישי אינם דומים בתוכן ובכלים שהם מלמדים, אך הם כן דומים בגישה הפדגוגית שמוכוונת לפיתוח עצמאות דיגיטלית. המחשבה היא שפיתוח ראשוני של המיומנויות הכלולות ביכולת למידה עצמית דיגיטלית, יחד עם תחושת מסוגלות ועצמאות במרחב הדיגיטלי, תאפשר ללומדים להמשיך בתהליכי למידה עצמית גם לאחר הקורס.  כאן אסקור את הדגשים המרכזיים בגישה זאת וכיצד היא מסייעת לפתח את המיומנויות הנדרשות ולהתגבר על החסמים השונים.

מיומנויות קוגניטיביות ויישומן בכלים הדיגיטליים

הדרך היעילה ביותר לפתח מיומנויות היא דרך הידיים. לכן בכל אחת מהמיומנויות המתוארות בסעיף זה אנו מקדישים זמן ומרחב בטוח להתנסות. ההתנסות תחילה היא יותר מונחית ובהדרגה הופכת להיות יותר עצמאית וכוללת התמודדות עצמאית עם בעיות וגילוי עצמי של פתרונות.

הידע אמנם נמצא שם ונגיש עבורנו בצורות שונות, אך על מנת ללמוד ממנו, להגיע להבנה ואף לגבש דעה בנושא נדרשים כמה צעדים בדרך שאינם כה פשוטים ומובנים מאליהם. השלב הראשון הוא החיפוש. מחקרים רבים מראים כי בשלב זה רבים נתקעים ומתקשים לנסח את השאלה ולבחור במילות החיפוש המתאימות. גם לאחר הניסוח רווח הקושי לבצע ניטור ובקרה עצמית תוך כדי החיפוש, על מנת לוודא שמילות החיפוש שהזנו אכן מביאות להתקדמות הרצויה בחיפוש.

היבט נוסף בשלב החיפוש הוא הצורך בחשיבה שאינה לינארית אלא חשיבה אסוציאטיבית-מסתעפת, סביבת ההיפר-מדיה הנפוצה כל כך ברשת, מספקת למשתמשים דרגת חופש גבוהה בניווט דרך תחומי ידע שונים. אבל, הסביבה גם מציבה בפניהם אתגר העולה מהצורך להרכיב ידע, מכמויות גדולות של פיסות מידע נפרדות, המושגות באופן לא-ליניארי ו”לא מסודר”. לשמחתנו חשיבה כזאת שהיא יותר אסוציאטיבית ופחות לינארית נמצאה כמפותחת וחזקה יותר בקרב ילדים ונוער. לכן, הלומדים של כל אחד מהתכנים הטכנולוגיים, מתנסים פעמים רבות בתהליכי חיפוש מידע. תחילה התהליך מוכוון על ידי המנחה כך שיבוצע בדרך הנכונה, ובהמשך כל התנסות מובילה לעוד למידה דרך ניסוי וטעייה בסביבה בטוחה.

 

מיומנות נוספת וחשובה ללמידה עצמית היא הערכת מידע כלומר, היכולת להעריך את האמינות והמקוריות של מידע ואת מידת היושר המקצועי בהצגתו. זה מכונה “חשיבת מידע” ומתייחס למיומנויות קוגניטיביות שמשתמשים מנצלים במטרה להעריך מידע באופן נבון ויעיל. אלו כוללות חשיבה ביקורתית, מוכנות להטיל ספק ולא לקחת מידע כמובן מאליו, אפילו כאשר הוא נראה כ”מוסמך” ובר-תוקף. זאת מיומנות חשובה והכרחית שלרוב לא מיושמת. מחקרים מראים כי הערכת המהימנות של מקורות ידע נעשית על ידי תלמידים לרוב לפי אלמנטים ויזואליים ועיצוביים של הממשק, ורמת השפה בה הוא משתמש. הכלים והשאלות שיכולים לסייע בבחינת המהימנות ואותם חשוב לתרגל הם בדיקת כל מקור מידע לפי מספר היבטים: שם המחבר ומה ידוע עליו, באיזה אתר פורסם המידע, מה בעלי האתר שואפים לקדם? וכמובן בדיקת תאריך הפרסום. חשיבה ביקורתית אשר מתפתחת בתהליך זה תסייע למשתמשים לזהות גם תוכן שיווקי ואף פוגעני, וחשובה כבסיס לגלישה אתית ובטוחה ברשת.

למידה עצמית כוללת התמודדות פעילה עם הידע ודורשת אם כך יכולות חשיבה ברמה גבוהה כמו ניתוח מידע, עיבודו והסקת מסקנות. מה שהופך אותה לאפקטיבית ומפתחת הרבה יותר מלמידה אחרת, בה מרבית הידע מועבר על ידי גורם חיצוני, והתלמיד עובר תהליך שטחי מאוד של קליטת מידע ואחסונו בזיכרון. כדי לפתח יכולות חשיבה כאלו, חשוב לתרגל אותן הרבה ובו זמנית. ניתן לעשות זאת עם מנחה, שמסייע להכווין את תהליך החשיבה ויחד עם תלמידים נוספים, שמשמשים כמודלים לחשיבה וכמצע לדיון מפרה ולהשראה. לכן בכל תהליך למידה של מיומנות חדשה או ידע, לא חשוב מהו, כדאי לעודד גילוי עצמי של הידע במשימות של חקר וגילוי עצמי של לפחות חלק משלבי הפעולה. הלמידה היא מתוך התנסות בפעולות עצמן וביישומן בדרך שהכי רלוונטית לחיי הלומד ותחום עניינו. כך נלמדות מיומנות חדשות אך במיוחד, כך מתורגלת שוב ושוב המיומנות של למידה עצמית בתוך סביבה תומכת ומעודדת, באופן שהיא תרגיש טבעית ואפשרית גם כשתהיה יותר עצמאית.

כיצד נעודד תהליך פעיל של ניתוח ובניית ידע גם כאשר המידע קיים ונגיש באינטרנט?

שאלה שמטרידה מורים רבים וגם את עמותת מחשבה טובה, העוסקת בחינוך טכנולוגי, היא כאשר אנחנו נותנים משימות של למידה עצמית – האם התלמידים באמת לומדים ידע חדש או מסתפקים בלמצוא מידע רלוונטי? שכן פעמים רבות תלמידים משתמשים בכלי של העתק-הדבק, ממקור מידע אחד שמצאו ומקריאה שטחית שלו בלבד, כך שלא נעשה עיבוד משמעותי של הידע לכדי הבנה ולמידה.

על מנת להתגבר על התופעה, חשוב להכווין את התלמידים לשיטות למידה המביאות לעיבוד המידע כמו מיזוג של מספר מקורות ידע. כדי לעודד זאת, ניתן להראות כיצד להשתמש בכלים דיגיטליים פשוטים על מנת להקל על התהליך.
למשל: העתקת קטעים רלוונטיים מכל מקור; סימון בצבע של חלקי טקסט לפי היחס ביניהם (יחס מחזק ומאשש, יחס מפריך); ניסוח מחדש תוך שימוש באפשרות של הצעת שינויים במסמך.
דרך נוספת שניתן ליישם, מנצלת את הערך המוסף של הכלים האינטרנטיים. התלמידים מתבקשים להציג את הידע החדש שהם לומדים בדרך אחרת ויצירתית, תוך שימוש באחת ממגוון המדיות הקיימות באינטרנט: סרטון אנימציה, פודקאסט (הקלטה בסגנון רדיו), פוסטר, מצגת ועוד. כך התלמידים צריכים לבצע עיבוד של הידע, באופן שיוכלו להציג אותו בשפה טכנולוגית אחרת ובמקביל רוכשים מיומנות נוספת של יצירה באמצעות כלים דיגיטלית ומשפרים את השליטה הטכנולוגית שלהם.

כישורים נוספים חיוניים ללמידה עצמית דיגיטלית הם ארגון יעיל של הידע, ניהול זמן ומשימות, תכנון והצבת יעדים.כל אלו נמצאו כמסייעם להתגברות על החסמים בעת למידה בMooc. בכל אחת מהמשימות האלו ניתן להיעזר בכלים דיגיטליים פשוטים וידידותיים, אשר יכולים לשמש גם בשלב הלמידה והפיתוח של הכישורים הללו וגם לשם יישומם. למשל ,יומן אלקטרוני המסונכרן עם חשבון הדואר האלקטרוני, יכול לשמש לתיאום זמנים לביצוע משימות הלמידה תוך מתן תזכורות בזמן שהוגדר.

מוטיבציה והיבטים פסיכולוגיים בלמידה עצמית דיגיטלית

שלל המיומנויות הללו חשובות על מנת לבצע למידה עצמית דיגיטלית, אך זו דינה להיכשל אם חסרים שני דברים עיקריים – תחושת המסוגלות ומוטיבציה.

סגנון ההדרכה של המדריך יכול להיות משמעותי מאוד עבור הלומדים בהיבט של פיתוח תחושת מסוגלות, שהיא הכרחית לפיתוח הביטחון בסביבה ממוחשבת ויכולת למידה עצמית דיגיטלית. יחס אישי ואמונה ביכולת הלומד צריכים ללוות כל צעד בהדרכה. בנוסף, תהליך הלמידה הוא כזה המאפשר מגוון הזדמנויות לחוויות של הצלחה, ואלו מקבלות מקום של כבוד מהמדריך הדואג לייחס את ההצלחות ללומד עצמו ולחזק אותו עליהן.

הבסיס למוטיבציה יכול להיות שונה מאדם לאדם ואף להשתנות לאורך התהליך. ישנם דברים שונים שיכולים לחזק מוטיבציה, כמו ההבנה המוקדמת כיצד ידע או כלי מסוים יועיל לי. מעבר לכך, מחקרים רבים מראים כי להקשר החברתי יש השפעה מכרעת על המוטיבציה ובהתאם לכך, על הביצועים של הלמידה העצמית. לאור זאת אימצנו ושילבנו ב’מחשבה טובה’ עקרונות של למידה מבוססת פרויקטים בקורסים. כאשר כל מיומנות נלמדת מתוך צורך להגיע לתוצר, כחלק מתהליך העבודה על פרויקט מלהיב ומתוך מטרה משותפת של קבוצה ורצון להציג את תוצר משמעותי בפני אחרים- המוטיבציה ללמידה גוברת וכך גם האפקטיביות של הלמידה.

הזמן, המקום וההקשר החברתי

בשלב ההתנסות הראשונית בכל תהליך למידה של מיומנות, עוזר מאוד שיש מסגרת ברורה המספקת את האווירה המתאימה ללמידה ואת הלגיטימציה והעידוד מהסביבה. גם כאשר המטרה היא פיתוח המיומנות של למידה עצמית דיגיטלית, שלבי הלמידה של המיומנות, נעשים בתוך מסגרת של שיעורים לקבוצות עם צוות הדרכה תומך ומכווין. ההתנסויות הראשונות הן המתכון לחוויות של הצלחה התורמות לחיזוק הביטחון והמוטיבציה להמשיך וללמוד, אך הן גם מתכון לכישלונות הראשונים שעשויים להיות כואבים והרי גורל. כאשר הקבוצה צופה בהצלחה ומחזקת את הלומד, ומצד שני עוזרת לו לשים בפרופורציות כישלונות ומספקת לו דוגמאות להצלחות ברות השגה, התהליך כולו מוכוון יותר לפיתוח ביטחון ויכולת למידה.

הקבוצה עצמה תורמת ללמידה בדרכים שונות. היא משמשת כמרחב ללמידה שיתופית ותורמת כך ללמידה פעילה ואפקטיבית בה הלומדים בונים את הידע מתוך דיאלוג או עבודת צוות. כמו כן, הקבוצה מאפשרת את חיזוק המיומנויות החברתיות הנחוצות ללמידה עצמית דיגיטלית. לדוגמה, התלמידים מתנסים באינטראקציה בינאישית מוכוונת למידה, שאילת שאלות והיעזרות באחר, ובביטוי אישי מול אחרים וקבלת משוב. המיומנויות הללו חיוניות ללמידה עצמית דיגיטלית שכן על אף שמכנים אותה למידה עצמית, אין הכוונה ללמידה בבועה תוך ניתוק מהסביבה החברתית. הרשת האינטרנטית מביאה לנו מעבר לנגישות הגדולה לידע, גם אפשרויות רבות של תקשורת בינאישית וקבוצתית, המשמשות לקידום הלמידה. ניתן לראות זאת בבירור כמהלך למידה של מוקים (על כך מפורט  בהמשך) אך גם בלמידה פשוטה יותר בעזרת חיפוש או פורום אינטרנטי, ישנו צורך ביכולת ביטוי מילולי מתאימה וביכולת לקבל משוב וביקורת ולהתמודד איתה.

למידה עצמית דרך “מוקים” – קורסים מקוונים

עליית מדרגה נוספת בלמידה ברשת היא למידה של קורסים מקוונים שלמים המכונים mooc  (קורס פתוח, מקוון, מרובה משתמשים). תנועת המוקים צוברת תאוצה וכעת ישנם כ-78 מיליון תלמידים, שצורכים קורסים של 800 אוניברסיטאות ברחבי העולם בפלטפורמות למידה דיגיטליות. המגמה של לימודים אונליין מאפשרת נגישות ללימודים גבוהים לאנשים שהאפשרות ללמוד באוניברסיטה לא היתה פתוחה בפניהם בשל חסמים כלכליים וחברתיים. מדובר בלמידה עצמית מתמשכת בעזרת מערך של סרטונים, טקסטים ותרגילים המסודרים לפי לוח זמנים. לרוב הקורסים הללו ניתן לגשת לתכנים ללא עלות, ואם מעוניינים לגשת למבחנים ולקבל תעודת סיום יש לשלם סכום שהוא סמלי ביחס לעלויות הלימודים במוסדות עצמם.

בישראל נפתח לראשונה מסלול עוקף פסיכומטרי לקבלה לאוניברסיטת תל אביב וזאת רק התחלה של מגמה גוברת. מטה ישראל דיגיטלית, במשרד לשיווין חברתי, פועל להקמת קמפוס שהוא פלטפורמה דיגיטלית פתוחה שמטרתה להגדיל את הנגישות להשכלה מקצועית ואקדמית לציבור הרחב.

יש כאן אם כך הזדמנות נוספת למוביליות חברתית אך גם כאן הנגישות אינה תנאי מספיק. בכדי להצליח ללמוד קורסים מקוונים שלמים, נדרשת יכולת למידה עצמית גבוהה כפי שתיארתי כאן ואף יותר ממנה. על מנת לסיים בהצלחה קורס מתמשך ומעמיק הנלמד באופן עצמאי, נדרשת מחויבות גבוהה ומשמעת עצמית. מידת החשיבות שהמשתתף מייחס ליתרונות ההשתתפות בקורס והמוכוונות העצמית ללמידה מסוג הצבת יעדים, נמצאו כגורמים המנבאים התקדמות בקורס ושביעות רצון ממנו. הנה מאמר שכתבנו בהקשר של התגברות על החסמים בMooc. כמו כן, מרכיבים של הקורס שנמצאו תורמים לפיתוח מיומנות ויסות למידה עצמית הם טיפוח קהילת למידה ואינטראקציה בין הלומדים ובין הלומדים למדריך. מעבר להקשר החברתי, הרגלי למידה של שנים הטביעו בנו את הצורך גם בהקשרים של זמן ומקום המיועדים ללמידה, על מנת להתמיד ולהצליח בה.

אם שואפים לקדם למידה עצמית של מוקים בקרב צעירים באוכלוסיות מוחלשות ובכלל, ניתן להשתמש במסגרות של הקורסים על מנת לייצר עבורם מסגרת חברתית קבועה ובעיקר מנחה שיעניק ליווי ויסייע בהצבת יעדים ללמידה. בהדרגה המסגרת וההנחיה יפחיתו מהשפעתן וההכוונה העצמית ללמידה תגבר. בכל מקרה אנו רואים ונמשיך לראות, התפתחויות טכנולוגיות ואחרות המנסות להתמודד עם “בדידותו של הלומד” במוק, בעזרת אמצעים כמו בינה מלאכותית או מתודולוגיות של למידה משולבת (Blended Learning) נניח, שילוב מפגשים ותהליכי מנטורינג בקורסים.

גם הקורסים עצמם הולכים ומשתפרים מבחינת העיצוב הפדגוגי, ומתאימים עצמם לצרכיו של הלומד. ישנם למשל קורסים שמעודדים יצירת קהילה לומדת, דרך מטלות הדורשות שיתופיות מתמשכת ושיתוף בתוצרי למידה. יותר מכך, בימים אלו חל תהליך פיתוח של כלים מתוקשבים להתאמת הלמידה המקוונת ללומד. הפיתוחים הללו עדין בתחילת הדרך אך בסיומם, מערכת הלמידה תוכל להביא בחשבון את צרכיו האינדיבידואליים של הלומד ולהסתמך על פרקטיקות הוראה גמישות בארגון סביבת הלמידה עבורו.

לסיכום

למידה עצמית דיגיטלית היא יכולת הכרחית להשתלבות מוצלחת בשוק התעסוקה העכשווי, לא כל שכן בזה העתידי. עבור אוכלוסיות מוחלשות, פיתוח יכולת זאת עשוי לאפשר הפקת יתרון מהנגישות הגבוהה לידע ואפשרויות למידה, וכך לייצר מוביליות חברתית. יכולת למידה עצמית דיגיטלית מורכבת ממספר מיומנויות קוגניטיביות וטכנולוגיות גם יחד שניתן לסייע בפיתוחן דרך התנסות אישית מוכוונת. טכניקה נכונה של חיפוש, הערכת מידע, עיבוד המידע לכדי הצגתו באמצעות מדיה אחרת ועוד הן חלק מהמיומנויות הקוגניטיביות הניתנות ליישום בעזרת כלים דיגיטליים פשוטים ותורמות ליכולת למידה עצמית דיגיטלית. תהליך למידה מוצלח כרוך גם במוטיבציה ללמידה בקרב הלומדים שגוברת בתוך הקשר חברתי מתאים ויחס אישי של דמות חינוכית.

מקורות

Avezado, R. (2015). Motivation matters: Interactions between achievement goals and agent scaffolding for self-regulated learning within an intelligent tutoring system. Computers in Human Behavior, 52, 338-348

Eshet, Y. (2004). Digital literacy: A conceptual framework for survival skills in the digital era. Journal of Educational Multimedia and Hypermedia, 13 (1): 93-106

Hargittai, E., & Young, H. (2012). Searching for a “Plan B”: Young adults’ strategies for finding information about emergency contraception online. Policy & Internet, 4(2), 1-23

Goldman, S. R., Braasch, J. L. G., Wiley, J., Graesser, A. C., & Brodowinska, K. (2012). Comprehending and learning from internet sources: Processing patterns of better and poorer

learners. Reading Research Quarterly, 47(4), 356-381

Tu, Y.-W., Shih, M., & Tsai, C.-C. (2008). Eighth graders’ web searching strategies and outcomes: The role of task types, web experiences and epistemological beliefs. Computers and Education, 51(3), 1142-1153

 Saeidi Pour B, Farajolahi M, Sarmadi M R, Shahsavari H. Modeling of Personalized E-Learning Environment Based on Intelligent Agents, Interdiscip J Virtual Learn Med Sci. 2017 ;8(3):e10256

  Zimmerman, B. J. (2001). Theories of self-regulated learning and academic achievement: An overview and analysis. In B. J. Zimmerman & D. H. Schunk (Eds.) Self-regulated learning and academic achievement: Theoretical perspectives (2nd ed.). (pp. 1-37). Mahawah, NJ: Erlbaum

סלומון, ג’ (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע. אוניברסיטת חיפה/זמורה-ביתן.

עבדיאל, א. שמיר-ענבל, ת. בלאו, א. (2018) “רחוק אבל קרוב”: למידה שיתופית מקוונת לקידום הקשבה לקול הלומד, ויסות למידה עצמית ותפיסת למידה של סטודנטים בקורס אקדמי בתוך: ‘ עשת, א’ בלאו, א’ כספי, ש’ אתגר, נ’ גרי, י’ קלמן, ו’ זילבר-ורוד (עורכים), ספר הכנס השלושה-עשר לחקר חדשנות וטכנולוגית למידה ע”ש צ’ייס: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי, עמ’ 121-129.

המכון הישראלי לדמוקרטיה (2017) היערכות לשוק התעסוקה העתידי – דוח ביניים יוני 2017 , אוחזר מתוך: https://www.idi.org.il/media/8883/preparing-for-tomorrows-labor-market-preliminary-report-june-2017.pdf

ורכזון, מ (2017, 23 בדצמבר) לא ללכת לאיבוד בעידן המידע [הודעה בבלוג] אוחזר מתוך: https://www.k12.org.il/single-post/litra

פרנקל, ל (2017, 1 בנובמבר) תגידו שלום ל-״הומו אדאפטוס״ – האדם החדש שהוא אתם. [הודעה בבלוג] אוחזר מתוך: https://frnkl.co/blog-hebrew/homo-adaptus-school

רביב, ע. (2018) זמן. מקום. הקשר חברתי. אוחזר מתוך: http://docs.wixstatic.com/ugd/e7b8ff_7509fc7ce0fa49d5a9b69ce7ba6b7441.pdf