הסקירה נכתבה ע”י רינתיה ברוכים לוין

תפריט

• רקע
• ממצאים מרכזיים
• גבול האדם-מכונה
• המשרות המשתנות
• מיומנות ההווה והעתיד
• הכשרה ולמידה
• סיכום

רקע

The Future of Jobs Report 2023 בוחן כיצד משרות ומיומנויות יתפתחו במהלך חמש השנים הבאות. לדו”ח יש השפעה עולמית אדירה – ממשלות מכוונות תוכניות לאומיות בעקבותיו, ארגונים מכיילים אסטרטגיות, משקיעים מקבלים החלטות בהתאם לפרסומים בו ועוד (ספוילר, בישראל פחות…).

הדו”ח יוצא אחת לשלוש שנים וזו המהדורה הרביעית שלו (פורסם ב-30.4.23) לדו”ח של 2020 – כאן.

המטרה בניתוח צפי שוק העבודה העולמי היא לספק תחזיות ותובנות חדשות לגבי האופן שבו מגמות חברתיות-כלכליות וטכנולוגיות יעצבו את מקומות העבודה בעתיד (5 שנים קדימה) בהתאם לכך לכוון קבלת החלטות במדינות, ארגונים ואפילו של עובדים ועובדות באופן אישי.

דו”ח שנת 2023 הוא בעל הכיסוי הרחב ביותר עד כה לפי נושא, גיאוגרפיה ומגזר. הוא מבוסס על דעות מומחים וסקר אדיר הכולל נקודת מבט של 803 חברות, שמעסיקות יחד יותר מ-11.3 מיליון עובדות ועובדים. הוא מתפרס על פני 27 אשכולות תעשייה ו-45 כלכלות מכל אזורי העולם. הסקר מכסה שאלות של מגמות מאקרו ומגמות טכנולוגיות, השפעתם על מקומות עבודה, על מיומנויות ואסטרטגיות הטרנספורמציה של כוח אדם שעסקים מתכננים להשתמש בהם בשנים 2023-2027.

דגש חשוב: במאמר הזה נכתוב בעיקר על פיתוח הון אנושי בארגונים כפי שאנחנו ב-limi רואים אותו. יש עוד תחומים בדו”ח שבחרנו לא לעסוק בהם בהרחבה, כדי להתמקד בנושא לשמו התכנסו.

ממצאים מרכזיים

מה למעשה יוצר שינויים בשוק העבודה?

ע”פ ממצאי הדו”ח ההשפעות הגדולות ביותר של יצירה והרס של מקומות עבודה מגיעות משלוש מגמות מרכזיות:

• סביבתיות
• טכנולוגיות
• כלכליות

ניתן לראות שהמגמה הסביבתית תורמת משמעותית ליצירת מקומות עבודה חדשים, הטכנולוגית גם מפחיתה אבל גם יוצרת חדשים והמצב הכלכלי העולמי מפחית מקומות עבודה. בנוסף, גם למגמות בריאותיות וגאופוליטיות יש השפעה מכרעת על שווקי העבודה בעולם בשנת 2023.

 

אימוץ טכנולוגיה יישאר מניע מרכזי לשינוי עסקי בחמש השנים הקרובות. למעלה מ-85% מהארגונים שנסקרו מזהים את האימוץ המוגבר של טכנולוגיות חדשות (ביג דאטה, מחשוב ענן ובינה מלאכותית מתאפיינים בסבירות גבוהה לאימוץ) והרחבת הגישה הדיגיטלית כמגמות שסביר להניח שיובילו לשינוי בארגון שלהם (אגב, זו עליה של אחוז אחד בלבד ממצאי הדו”ח הקודם).

גם ליישום רחב יותר של תקני איכות הסביבה, חברתי וממשל (ESG) בתוך הארגונים שלהם תהיה השפעה משמעותית.

המגמות הבאות המשפיעות ביותר הן מאקרו-כלכליות: עליית יוקר המחיה והצמיחה הכלכלית האיטית.

 

איך ההשפעה הזו תראה?

בשורה ראשונה ומבאסת למדי היא שהשכר הריאלי יורד. הירידה מגיעה כתוצאה ממשבר יוקר המחיה העולמי המתמשך. המגמה הזו הופכת את ציפיות העובדים והחששות לגבי איכות העבודה לנושא בולט יותר בעולם. המגמה הזו לא דוברה באופן כ”כ בולט בדו”חות הקודמים, אך הפעם לאור הסיטואציה הכלכלית העולמית (שנוצר בעקבות הקורונה, מלחמת רוסיה-אוקראינה ועד), הוא תופס מקום אדיר (כבר הודיעו פורמלית שאנחנו במיתון או שמחכים לעוד איזה עליית ריבית?).

 

בשורה נוספת, מעודדת אמנם אבל לא להתלהב יותר מידי, השפעת רוב הטכנולוגיות על מקומות עבודה צפויה להיות חיובית נטו במהלך חמש השנים הקרובות. כל הטכנולוגיות צפויות ליצור עוד מקומות עבודה נטו בחמש השנים הקרובות (מלבד תחום אחד… רובוטים).

צמיחת המשרות תונע בעיקר מתחומי ניתוח הנתונים הגדולים, שינויי אקלים וטכנולוגיות ניהול סביבתיות והצפנה ואבטחת סייבר. כשהתחומים שיגרמו לשיבוש המשמעותי הם כמובן: בינה מלאכותית אך גם טכנולוגיות חקלאות, פלטפורמות ואפליקציות דיגיטליות, מסחר אלקטרוני וסחר דיגיטלי.

איך זה יבוא לידי ביטוי? ממש כמו היום רק שהמספרים והתחומים טיפה השתנו – חברות חוזות עקירה של משרות בתחומים מסוימים בארגונים שלהן, שמקוזז על ידי גידול משרות במקומות אחרים.

 

אם נציץ לאינפוגרפיקה הוויזואלית של פורום הכלכלה העולמי, התזוזה הזו נראית כך:

מה בעצם אנחנו רואים כאן? המעסיקים צופים שינוי מבני של 23% מהמשרות בשוק העבודה בחמש השנים הקרובות.

זה למעשה מדד מצטבר של הפרעה, שמהווה תערובת של מקומות עבודה חדשים שנוספו ועבודות בירידה שבוטלו.

אז זוכרים שאמרנו לא להתלהב? שימו לב לנתון הבא: זוהי הפעם הראשונה שפורום הכלכלה העולמי צופה ירידה בכמות המשרות החדשות. בדו”ח הקודם הוערך כי עד 2025, 85 מיליון משרות יהיו עלולות להעלם ואילו 97 מיליון תפקידים חדשים יופיעו. כלומר, צמיחה של 12 מיליון משרות. ואילו בדו”ח הנוכחי הצפי הוא שמתוך 673 מיליון המשרות המשתקפות במערך הנתונים בדוח זה, תהיה צמיחה מבנית של 69 מיליון משרות וירידה של 83 מיליון משרות. כלומר, התכווצות של 14 מיליון משרות.

גבול האדם מכונה

שוב הגבול זז בין הערכת המשימות שאדם יבצע בעצמו לבין המשימות שיבוצעו ע”י מכונה עד 2027 בשוק העבודה.

תמונת המצב הנוכחית ע”פ הדו”ח מראה שיש סטיה של יותר מ-20% מהצפי בדו”ח הקודם (הצפי היה שעד 2025 נגיע 47% משימות ע”י מכונה, ע”פ הדו”ח המצב כיום הוא של 34%), עסקים מכניסים אוטומציה לפעילות שלהם בקצב איטי יותר ממה שציפו בעבר, בעיקר בשל ההאטה הכלכלית העולמית.

גם בצפי לעתיד ניתן לראות האטה לעומת הדו”ח הקודם. הסקר מראה שהמשיבים צופים ש-43% מהמשימות יבוצעו ע”י אוטומציה (תשונה נמוכה ב-3% מהדו”ח הקודם).

אבל בעוד שהציפיות לעקירה של עבודה פיזית וידנית על ידי מכונות פחתו… חשיבה, תקשורת ותיאום (כל התכונות עם יתרון יחסי לבני אדם כרגע) צפויות להיות ניתנות לאוטומטיות יותר בעתיד. למה? ככל הנראה כי בינה מלאכותית צפויה להיות מאומצת על ידי כמעט 75% מהחברות שנסקרו וצפויה להוביל לנטישה גבוהה.

המשרות המשתנות

השילוב של מגמות מאקרו ואימוץ טכנולוגיה ימשיך להניע תחומים ספציפיים של צמיחה וירידה במשרות בתחומי עבודה שונים.

אז בואו נבין איזה משרות אנחנו נראה בצמיחה מול ירידה עד 2027:

פייר, תודו שהופתעתם… המשרות שיהיו בירידה בטח לא כ”כ הפתיעו אבל המשרות שיהיו בצמיחה, דווקא כן. ציפינו לראות טכנולוגיה ושות’ וקיבלנו משהו קצת אחר. למה? לא מצאנו בדו”ח הסברים למקצועות הבניה, הציוד וכולי ולכן אנחנו רק יכולים לשער שהחוסר בידיים עובדות בתחומים האלו בקורונה עושה את שלו + צמיחת האוכלוסייה העולמית. לגבי עליית המשרות בחינוך, השכלה ולמידה – נרחיב בהמשך.

ואם אתם.ן בעניין של מהירות. קבלו את רשימת המשרות שצפויות להיעלם מול לצמוח הכי מהר עד 2027:

כאן אנחנו כבר לגמרי רואים את הטכנולוגיה ממשיכה לזנק ולהעלות את הביקוש למשרות בתחום באופן דרסטי.

כשפורום הכלכלה העולמי משקלל את כל הנתונים הללו ועוד, אלו הממצאים המרכזיים שסומנו:

התפקידים הצומחים ביותר ביחס לגודלם כיום – מונעים על ידי טכנולוגיה, דיגיטציה וקיימות. רוב התפקידים הצומחים ביותר הם תפקידים הקשורים לטכנולוגיה. מומחי בינה מלאכותית ולמידת מכונה בראש רשימת המשרות הצומחות במהירות, ואחריהן מומחי קיימות, אנליסטים של בינה עסקית ואנליסטים של אבטחת מידע.

התפקידים היורדים ביותר ביחס לגודלם כיום – מונעים בעיקר על ידי טכנולוגיה ודיגיטציה. רוב התפקידים היורדים המהירים ביותר הם תפקידי פקידות או מזכירות, כאשר פקידי בנק ופקידים קשורים, פקידי דואר, קופאים ופקידי כרטיסים ופקידי הזנת נתונים צפויים לרדת הכי מהר.

צפוי גידול משרות בקנה מידה גדול – בעיקר בחינוך, בחקלאות ובמסחר דיגיטלי ומסחר. משרות בענף החינוך צפויות לגדול בכ-10%, מה שיוביל ל-3 מיליון משרות נוספות למורים לחינוך מקצועי ולמורים באוניברסיטאות והשכלה גבוהה. משרות לאנשי מקצוע בחקלאות, במיוחד מפעילי ציוד חקלאי, צפויות לעלות של כ-30%, מה שיוביל ל-3 מיליון משרות נוספות. צמיחה צפויה בכ-4 מיליון תפקידים בעלי אפשרות דיגיטלית, כגון מומחי מסחר אלקטרוני, מומחי טרנספורמציה דיגיטלית ומומחי שיווק ואסטרטגיה דיגיטליים.

ההפסדים הגדולים ביותר – צפויים בתפקידים אדמיניסטרטיביים ובתפקידי אבטחה, מפעל ומסחר מסורתיים. ארגונים שנסקרו צופים 26 מיליון פחות משרות עד 2027 בתפקידי שמירה וניהול, כולל קופאים ופקידי כרטיסים; פקידי הזנת נתונים, הנהלת חשבונות, הנהלת חשבונות ושכר; ומזכירות אדמיניסטרטיביות ומנהלות, המונעות בעיקר על ידי דיגיטציה ואוטומציה.

ומילה על צמיחה במקצועות החינוך וההשכלה

על פי הדו”ח ישנם שני מניעים פוטנציאליים לצמיחה במורים לחינוך מקצועי, במרצים באוניברסיטאות והשכלה גבוהה וכדומה. המניע הראשון הוא השיעור הגבוה של אימוץ טכנולוגיות חינוך ופיתוח הון אנושי. המניע השני הוא מאמציהם של ארגונים לסגור פערי מיומנויות בכוח העבודה שלהם. גורמים אלו צפויים להוביל לגידול של 3 מיליון משרות נוספות (!) בתחום החינוך, ההשכלה הגבוהה והלמידה במהלך התקופה 2023-2027. צמיחה זו רווחת במיוחד במדינות שאינן G20 שבהן היא צפויה להיות גבוהה בכ-50% מאשר במדינות G20 (פורום שחברים בו שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים של 20 כלכלות: 19 מבין הכלכלות הגדולות בעולם + האיחוד האירופי. יחד מהוות כלכלות ה-G20 כ-90% מהתוצר הלאומי הגולמי העולמי, 80% מהסחר העולמי ושני שלישים מאוכלוסיית העולם. ישראל לא חברה בפורום).

מיומנות ההווה והעתיד

חשוב להכיר שקיימים מספר מחקרים עולמיים מובילים בנושא, לכל מחקר התייחסות מעט שונה. כאן כמובן סקרנו את של פורום הכלכלה העולמי בלבד.

כמה כמה?

יש משפט שתפס אותנו חזק שמוחבא ככה בקטנה אי שם בעמוד 32 (מתוך של 296 הדו”ח!): הממצאים מראים כי כל המשיבים צופים שאין מקצוע שיישאר יציב ב-5 השנים הקרובות. שלום גם לכם.ן.

ואם שניה נכניס את זה למספרים: מעסיקים מעריכים כי 44% ממיומנויות הליבה של העובדים ישתנו בחמש השנים הקרובות.

הדו”ח הנוכחי לא מדבר רק במונחי Reskill /Upskill, אלא במונחי שינוי של מיומנויות ליבה.

בדו”ח הקודם סימנו כי 1 מתוך כל 2 עובדים יידרש לריסקילינג (= הסבה) עד 2025 ואילו הנשארים בתפקידם יידרשו לעשות אפסקילינג (= עדכון גרסה) ל-40% מסט המיומנויות שלהם. הפעם אנחנו בהסתכלות מעט שונה, בדו”ח לא מצאנו נתונים על כמה עובדים יידרשו להחליף מקצוע כמו בדו”ח הקודם, אלא רק נתונים על שינוי המיומנויות תחת הכותרת Reskilling needs.

כלומר, אם נרשה לעצמנו לעשות פרשנות פריסטייל של limi – התחושה היא שטיפה נמנעו מלגעת במספרים הללו הפעם באופן ישיר, אולי כי הדו”ח ממחיש לנו כמה המיתון העולמי כבר כאן ולכן מורכב לנקוב במספר שכזה כרגע + הדו”ח יצא רק 4 חודשים בערך אחרי פריצתו של צ’אט GPT לעולם. ככה שההתייחסות ל- Core skills = מיומנויות ליבה שידרשו Reskill היא כנראה הדיבור החדש מבחינתם כרגע.

להערכתנו בדו”ח הבא נראה בצורה עוצמתית את המשך התזוזה של הלוחות הטקטוניים של שוק העבודה, בעקבות המשך המיתון וכניסה מסיבית של הבינה המלאכותית או שעד אז משבר האקלים יכחיד את כולנו. סתם. או שלא.

 

מיומנויות ההווה

יש רשימה מסודרת שמרכזת את ניתוח הכישורים הדרושים כעת לעבודה. קבלו אותה!

המיומנויות החשובות ביותר לעובדים בשנת 2023 נותרו חשיבה אנליטית וחשיבה יצירתית.

חשיבה אנליטית נחשבת למיומנות ליבה על ידי יותר חברות מכל מיומנות אחרת.

חשיבה יצירתית, מיומנות קוגניטיבית נוספת, נמצאת במקום השני.

בשלושת המקומות שאח”כ אנחנו רואים מיומנויות מתחום הניהול העצמי, מתוך הכרה בחשיבות יכולת העובדים להסתגל למקומות עבודה משובשים.

 

מיומנויות העתיד

הטקסונומיה של פורום הכלכלה העולמי כוללת רשימה של מיומנויות בעליה (אנחנו מציגים כאן 20 מתוך 26) לקראת 2027. הרשימה נחלקת לשניים בכל הנוגע המיומנויות: מה שנחשב כ”גישה / עמדה” (Attitudes) ומה שתחת הכותרת של “מיומנויות, ידע ויכולות” (Skills, knowledge and abilities), הראשון מסומן בעיגול והשני במעוין.

גם ברשימה זו מובילים חמשת התחומים שסומנו ע”י הפורום: קוגניציה, ניהול עצמי, טכנולוגיה, עבודה עם אחרים / בינה חברתית וניהול. עם יתרון בולט לקטגוריות הקוגניציה והניהול עצמי.

כשצוללים לממצאים אפשר לראות שכישורים קוגניטיביים גדלים בחשיבותם, ממצא המשקף את החשיבות הגוברת של פתרון בעיות מורכבות במקום העבודה. אוריינות טכנולוגית היא מיומנות הליבה השלישית בקצב הצומחת הגבוהה ביותר. מיומנויות מסוגלות עצמית – ניהול עצמי ממוקמות מעל עבודה עם אחרים, בשיעור העלייה בחשיבות המיומנויות המדווחות על ידי עסקים. הגישות החברתיות-רגשיות שעסקים מחשיבים כגוברים בחשיבותם המהירה ביותר, הן סקרנות ולמידה לכל החיים; חוסן, גמישות וזריזות; ומוטיבציה ומודעות עצמית.

 

מה החסמים ליישום הטרנספורמציות כיום בארגונים?

מול שוק עבודה במעבר, תעשיות חייבות להשתנות כדי לעמוד בקצב. אבל כמו בכל דבר יש אתגרים:

בסקר כמעט 60% מהמשיבים ציינו כי החסם הגדול ביותר לביצוע הטרנספורמציה הנדרשת מארגונים כיום הוא פערי מיומנויות בשוק העבודה המקומי. יותר מצי תיארו כי חסם נוסף הוא חוסר יכולת למשוך טאלנטים.

יתר החסמים שתוארו הם מסגרת רגולטורית מיושנת או לא גמישה, פערי מיומנויות בקרב הנהגת הארגון, מחסור בהון השקעות והבנה לא מספקת של הזדמנויות.

הכשרה ולמידה

שישה מתוך 10 עובדים יזדקקו להכשרה (training) לפני 2027, אך נראה כי רק למחצית מהעובדים יש גישה להזדמנויות הכשרה נאותות כיום.

עד פה די מלחיץ… תמונת מצב אמנם לא חדשה באופן דרסטי, אבל בהחלט כזו שגורמת לחשוב ולנוע בכיסא באי נוחות.

אז מה פורום הכלכלה העולמי מציע לעשות עם זה?

להשקיע בהכשרות ולמידה מתמדת

כמו שצוין קודם, ארגונים מזהים פערי מיומנויות וחוסר יכולת למשוך כישרונות כמחסומים העיקריים המונעים טרנספורמציה בתעשייה. בתגובה, 48% מהחברות מזהות שיפור תהליכי התקדמות וקידום כישרונות כדרך עסקית מרכזית שיכולה להגביר את זמינות הטאלנטים לארגון שלהן, לפני מתן שכר גבוה יותר (36%) והצעת כישור מחדש ושיפור מיומנות יעילים (34%).

חברות שנסקרו מדווחות כי השקעה בלמידה ובהכשרה בעבודה ואוטומציה של תהליכים הן אסטרטגיות כוח העבודה הנפוצות ביותר שיאומצו כדי לספק את היעדים העסקיים של הארגונים שלהן. ארבעה מתוך חמישה נשאלים מצפים ליישם אסטרטגיות אלו בחמש השנים הקרובות.

נתונים מעניינים שכדאי לשים לב אליהם:

• פיתוח הון אנושי נחשב לרוב לאחריותם של עובדים ומנהלים, כאשר 27% מההכשרה צפויה להיות מסופקת על ידי הכשרה והדרכה תוך כדי עבודה, 23% על ידי מחלקות הלמידה הפנימיות.
• כדי לסגור פערי מיומנויות, מרבית המשיבים מצפים לדחות פתרונות הכשרה חיצוניים לטובת יוזמות בהובלת החברה.

ו… שימו לב לצפי הקצב המדהים של קבלת ROI על למידה והכשרה שחברות מצפות לקבל:

מה כדאי ללמוד וללמד?

העדיפות הגבוהה ביותר לאימון מיומנויות בשנים 2023-2027 היא חשיבה אנליטית, שאמורה להוות 10% מיוזמות ההדרכה, בממוצע. העדיפות השנייה לפיתוח כוח אדם היא קידום חשיבה יצירתית.

הכשרת עובדים לשימוש בינה מלאכותית וביג דאטה נמצאת במקום השלישי מבין סדרי העדיפויות של אימון המיומנויות של החברה בחמש השנים הקרובות ויועדף על ידי 42% מהחברות שנסקרו.

מעסיקים מתכננים גם להתמקד בפיתוח כישורי עובדים במנהיגות ובהשפעה חברתית (40% מהחברות); חוסן, גמישות וזריזות (32%); וסקרנות ולמידה לכל החיים (30%). שני שלישים מהחברות מצפים לראות החזר על ההשקעה בהכשרת מיומנויות תוך שנה מההשקעה, בין אם בצורה של ניידות מוגברת בין תפקידים (אגב בפועל הכישורים שחברות מדווחות כי גדלות בחשיבותן הכי מהר, לא תמיד באות לידי ביטוי באסטרטגיות לשיפור המיומנויות הארגוניות).

סיכום

הממצאים המרכזיים מהדו”ח הנוכחי דרמטיים ומעצימים את התמה של תזוזות הלוחות הטקטוניים של שוק העבודה כפי שהכרנו אותו.

המסר העיקרי של פורום הכלכלה העולמי הוא שניתן לעצב את עתיד העבודה לתוצאות טובות יותר, וכי החלטות המדיניות, העסקיות וההשקעות שיתקבלו על ידי מנהיגים היום הן שיקבעו את התוצאות ואת מרחב הפעולה העתידי. הדו”ח נועד לתרום לאג’נדה שאפתנית מרובת עניין כדי להכין טוב יותר עובדים, עסקים, ממשלות, מחנכים וחברה אזרחית לשיבושים שיבואו ולהעצים אותם לנווט במעברים חברתיים, סביבתיים וטכנולוגיים אלה. הדו”ח גם מדגיש את המניעים הפוטנציאליים של צמיחת משרות במגזרים ואזורים שונים במהלך חמש השנים הבאות ולנו לא נותר אלא להמשיך להתפתח וללמוד

ומילה מאיתנו…

לנשום עמוק ובמקום להתכווץ ולחשוש (תזכורת רצינית גם לעצמנו)
להשתדל להסתכל על הכל (כמה שאפשר) בעיניים טובות של שפע והזדמנויות.

א-מ-ן