סקירת דו"ח עולם העבודה העתידי של פורום הכלכלה העולמי 2020 – למידה בארגונים

WEF2020

הסקירה נכתבה ע"י רלי אשכנזי, רינתיה ברוכים לוין ואורית שטיין

רקע 

World Economic Forum (הפורום הכלכלי העולמי) פרסם  ב-20.10.20 דו"ח חדש העוסק ב"עתיד העבודה" או The Future Of Jobs. מטרת הדוח למפות את המשרות והמיומנויות של העתיד, לטובת כל הנוגעים בדבר. זוכרים את הנתונים 75 מיליון ו-133 מיליון*? אז זה הדו"ח ההוא, רק בגרסת 2020.
זהו הדוח השלישי המפורסם בנושא (אחרי הדוחות שפורסמו ב-2016 ו-2018 לאור השינויים המסיביים והגלובליים)  ועוקב אחרי המגמות בשוק העבודה העתידי. הפעם הדו"ח מסכם את הזעזוע שחל בשוק העבודה עקב הקורונה, ובו זמנית מעז לחשוב קדימה (למרות אי הוודאות העצומה) – מה יהיה בעולם העבודה העתידי של 2025.
לצערנו ישראל אינה בין המדינות הנסקרות, ולכן אין בדוח מידע מקומי, אבל 26 מדינות אחרות כן, וניתן לראות פרופיל עומק על כל אחת מהן. אז אם יש מדינה אחרת שמעניינת אתכם מוזמנים לחפש את המידע עליה בחלק של פרופילי המדינות. כמו כן, יש פרופיל עומק גם לכל תעשייה בה בחרו להתמקד (מחקלאות דרך מזון וכלה בקמעונאות).

*בדו"ח של 2018 הם העריכו ש- 75 מיליון משרות ייעלמו, 133 מיליון משרות יווצרו עד 2025 – האם אלו הנתונים גם בדו"ח הזה? תשובות בהמשך…

תפריט

תקציר

הנה סרטון של 2:30 דקות שמתמצת את כלל הנתונים (מודיעות מראש… הוא טיפה מלחיץ :)

וכדי להבין לאן הדברים הולכים הנה כמה אינפוגרפיקות שגורמות לחשוב:

השיבוש הכפול

מצד אחד, שנת 2020 מסומנת בכל העולם כשנת COVID-19, שנה של מגיפה ותחילתו של משבר כלכלי שאף אחד לא יודע לחזות מתי ואיך יסתיים. מצד שני, קצב אימוץ הטכנולוגיה לא ינוח – מחשוב ענן, ביג דאטה, מסחר מקוון, מגמות מיידיות שכאן כבר כמה שנים, לצד מה שלחלקנו עוד נשמע כמו מדע בדיוני – AI ושילובם של רובוטים.

84% מהארגונים הנסקרים העידו כי הם מתכוונים להאיץ את קצב אימוץ הטכנולוגיה! ולכן הפורום צופה תרחיש של 'שיבוש כפול' לעובדים: השילוב של המגיפה, הסגרים וההשפעה שלהם על שוק העבודה (סגירה של מקומות, צמצום צריכה, גלי פיטורים) יחד עם אוטומציה, יצור שינוי גדול בשוק העבודה.

43% מהעסקים שנבדקו מצביעים על כך שהם אמורים לצמצם את כוח האדם שלהם עקב שילוב טכנולוגי.

אבל בפועל התמונה היא יותר מורכבת. לצד נתון המדאיג לעיל יש גם חדשות טובות:

  • 41% דיווחו שהם מתכננים להגדיל את כוח העבודה החיצוני – קבלנים המועסקים בתחום התמחות צר יותר. אלו חדשות מצוינות עבור יועצים ופרילנסרים, עבור חברות העוסקות בהשמה או שירותים מקצועיים. נראה שארגונים יותר ויותר מבינים שהם יכולים "להפטר" ממודל ההעסקה המוכר, התחום במשרה מלאה, זכויות סוציאליות, רווחה, ויעילות מוטלת בספק.
  • 34% יגדילו את כוח העבודה שלהם הודות להטמעת טכנולוגיות חדשות.

שורה תחתונה – ככל הנראה תהיה האטה בצמיחה של שוק העבודה עד 2025. גם בשל גלי ההדף של מגיפת הקורונה, וגם הצפי הוא שב-2025 חלוקת העבודה בין אנשים למכונות כבר תהיה שווה!

אך לא לדאוג, עדיין תהיה עבודה, היא פשוט תהיה במבנה הולך ומשתנה – צמצום משרות, היעלמות של תפקידים מסוימים בגלל טיפוס בסולם הטכנולוגי, לצד הופעה של תפקידים חדשים ויותר עבודה עם קבלנים/פרילנסרים.

WEF1

תפקידים משתנים

בתשובה לשאלה מתחילת הסקירה, ובעקבות "השיבוש הכפול" הם מעדכנים את הנתונים ומעריכים כי עד שנת 2025, 85 מיליון משרות עלולות להעלם על ידי שינוי בחלוקת העבודה בין בני אדם למכונות, ואילו 97 מיליון תפקידים חדשים עשויים להתגלות.
תפקידים אלו מותאמים יותר לחלוקת העבודה החדשה בין בני האדם, מכונות ואלגוריתמים.

אילו תפקידים עולים? טכנולוגים: דאטה, דיגיטל ועוד.

איזה תפקידים יורדים? פקידות, אדמיניסטרציה, מפעלים ועוד.

אנשי הלמידה וה-HR שימו לב! הדו"ח למעשה מסמן לנו שכדאי שנזוז לאיזורי האסטרטגיה ולא נישאר רק באיזור ה- training. ממליצות להעמיק במודל הערך המוסף בהקשר הזה.

WEF2

וגם – אם שואלים אתכם מה ללמוד או שאתם שוקלים איזשהו שינוי בקריירה, כדאי שזה יהיה קשור למיומנויות הבאות – 19 המיומנויות שלינקדין קוראים להן cross-cutting, כלומר מיומנויות שניתן ליישם יחסית בקלות בתפקידים ומקצועות רבים ומגוונים, כולם שייכים לעתיד:

WEF3

מוזמנים להתעמק בדוח לצפייה בעוד הרבה גרפים מעניינים, בין היתר כאלו שממפים את יכולת המעבר ממקצוע למקצוע, ומסלולי ההתפתחות שנעשו עד כה בין תפקידים מסורתיים למקצועות העתיד.

מיומנויות עולם העבודה החדש

אז לפי הדו"ח 5 המיומנויות החשובות ביותר לעולם העבודה העתידי ב-2025:

  • חשיבה אנליטית וחדשנות
  • למידה אקטיבית ואסטרטגיות למידה
  • פתרון בעיות מורכבות
  • חשיבה ביקורתית
  • יצירתיות ויזמות

עוד ברשימה מיומנויות השפעה על אחרים, כמו מנהיגות, אינטליגנציה רגשית, שכנוע וניהול משא ומתן, מיומנויות ניהול עצמי כמו חוסן, עמידה בלחצים וגמישות, ומיומנויות טכנולוגיות.

WEF4

למי מכם שרוצה לצלול לעולם מיומנויות העתיד, הנה 4 צעדים מומלצים להתחלה:

  1. מאמר שלנו עם סקירה מיומנויות העתיד ומציע כיוונים ומקורות ללמידה.

  2. בפודקאסט Mindset של שלומי חסטר יש פרק עם ליאור פרנקל, שדן בשינויי הקריירה הצפויים ובמיומנויות החוסן וההסתגלות.

  3. בפודקאסט פיצוחים ארן ורינתיה ראיינו את רחל צור על Life Long Learning.

ואולי הכי חשוב לנו, כאנשים שעובדים בארגונים או עם ארגונים, אבל בעיקר מובילים את הלמידה, התחום שדורג כמעט אחרון בסדר עדיפות הוא core literacies, כל אותן מיומנויות ספציפיות נדרשות לתפקיד/משימה:

WEF5

reskilling ו-upskilling

מזכירות ש-reskilling הוא הכשרה להסבת תפקיד, ו-upskilling הוא שדרוג הכרחי של יכולות לצורך המשך תפקוד, כתוצאה משינוי בשדה בו פועלים.

ההנחה בדו"ח היא שעד 2025, 50% מאלו שיישארו בתפקידם (נזכור שחלק יישארו בלי עבודה בעצם) ידרשו ל- reskilling.

       

במקצועות בעלייה (ניתוח נתונים, AI, למידת מכונות, מפתחי תוכנה ואפליקציות וכו')  ניכר ביקוש גדול לעובדים מיומנים, הרבה יותר מהיצע.

זה דוחף מעסיקים להציע upskilling ו reskilling לעובדים הקיימים בארגון (לפחות ב-20 תוך 26 המדינות הנסקרות). משמע, למרות ההאטה הכלכלית הנוכחית, הרוב הגדול של המעסיקים מכיר בערך ההשקעה בהון האנושי. בממוצע 66% מהמעסיקים שנשאלו מצפים לקבל החזר על השקעה ב-reskilling ו-upskilling תוך שנה, כך שגם יש הבנה שזה תהליך שדורש זמן ואורך נשימה.

אחריות הלמידה

לפי הדו"ח – האחריות על הלמידה היא של העובדים.
94% מהמעסיקים אומרים שהם מצפים מהעובדים ללמוד on the job (עליה חדה של כמעט 30% מהנתונים ב-2018). יש כאן משמעות אדירה לאחריות על הלמידה – היא כבר לא רק של הארגון, אלא גם של העובדים.
עם זאת, נראה כי השינוי הזה לא הופנם ע"י העובדים עצמם. יש פער בין המעסיקים המציעים בשוטף ומתכוונים להמשיך ולהציע קורסים ל-reskilling או upskilling (70%) לבין העובדים המנצלים הזדמנות זו כרגע (42%).
דרך אגב, באופן ספציפי, לפי הדו"ח, המגזר הציבורי צריך לספק תמיכה חזקה יותר ל- reskilling ו-upskilling לעובדים בסיכון או שאיבדו עבודתם, למרות שנכון לעכשיו, רק 21% מארגונים אלו מדווחים על היכולת לעשות כן.

באופן כללי, וכפי שכולנו מרגישים, הלמידה וההכשרה המקוונת במגמת עלייה:
חלה עלייה פי 4 במספר האנשים המחפשים הזדמנויות ללמוד מקוון באמצעות יוזמתם, גידול פי 5 בהנגשה של הזדמנויות הלמידה המקוונות של המעסיק לעובדיהם, וגידול בהיקף של פי 9 עבור הלומדים שניגשים ללמידה מקוונת באמצעות תוכניות ממשלתיות.
עם זאת, יש הבדל בין מה שאנשים שעובדים לומדים ובין מה שאנשים ללא עבודה לומדים: המועסקים שמים דגש גדול יותר על קורסים להתפתחות אישית, שימו לב – גידול של 88% (!) בקרב אותה אוכלוסייה. אלה שאינם מועסקים שמו דגש רב יותר על לימוד מיומנויות דיגיטליות כמו ניתוח נתונים, מדעי המחשב וטכנולוגיית מידע. בקיצור – למידה אונליין זה כאן.

בהסתכלות על ארגונים, יותר ויותר ארגונים ילכו על פתרונות היברידיים (תוספת שלנו, בדוח לא קוראים לזה ככה, הם מדברים במונחים של ערוצים נוספים) שיחליפו הדרכה מסורתית של קורסים פרונטאליים.
39% מהארגונים הנסקרים דיווחו כי ישתמשו יותר ויותר במומחים פנים ארגוניים, בתוספת למידה מקוונת (16%) ושל יועצים חיצוניים (11%).

מעניין להסתכל על זה גם מהזווית של השקעה מתוכננת בלמידה:

WEF6

ולסיכום, במילים של הדוח – טווח רחב של גורמי מוטיבציה יכולים לתדלק מסעות של reskilling ן-upskilling – מחוברים בצורה רחבה לתחושת המשמעות, הייעוד, ההתפתחות וההישגיות של עובדים. מעסיקים יכולים לאותת את חשיבותם של תפקידים חדשים בשוק העבודה באמצעות הזדמנויות תעסוקה לעובדים שהשלימו reskilling ו-upskilling בעיצומה של קריירה קיימת. מעסיקים יכולים לגייס הרבה יותר על סמך פוטנציאל מאשר סט המיומנויות הקיים ולהתאים את ההדרכה המתאימה.

סיכום

  1. למעשה בעולם העבודה העתידי 84% מהמעסיקים אמורים לבצע דיגיטציה מהירה של תהליכי העבודה, כולל הרחבה משמעותית של עבודה מרחוק – עם פוטנציאל להניע 44% מכוח העבודה שלהם לפעול מרחוק. כדי להתמודד עם חששות מפרודוקטיביות ו-wellbeing, כשליש מכלל המעסיקים מצפים לנקוט בצעדים גם כדי ליצור תחושת קהילה, קשר ושייכות בקרב העובדים באמצעות כלים דיגיטליים, ולהתמודד עם האתגרים שמציבה עבורם העבודה מרחוק.
  2. המגיפה העמיקה פערים חברתיים-כלכליים, עם השפעה אדירה על העתיד – מגזרים שלמים שאיבדו את מקום עבודתם בעקבות המגיפה הם דוקא אלו שמלכתחילה היו ברמת הכנסה והשכלה נמוכות יותר. האבטלה והמצוקה הכלכלית מרחיקים עוד יותר מאפשרויות ה-reskilling והופכים אותם לפגיעים יותר בעולם משתנה.
  3. הפורום קורא לממשלות ליצור מערכות תגמול שיעודדו מעסיקים ומגזרי תעסוקה להשקיע בהכשרה של עובדים, לספק רשתות תמיכה חזקות יותר לעובדים שנפלטו משוק העבודה וכוללות חיזוק יכולות, וכמובן להשקיע רבות ביצירת שיפורים במערכות החינוך והלמידה, שיפורים שהיו כבר צריכים לקרות.
    בהיעדר מאמצים יזומים, אי-שוויון עשוי להחמיר בגלל ההשפעה הכפולה של הטכנולוגיה והמיתון, גם בהשוואה להשפעת המשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008.
  4. ניכר כי עולם הלמידה בארגונים נדרש להגיב מהר ובצורה אסטרטגית ע"מ לייצר למידת עתיד ולא רק למידה עבר והווה.

 

 

דילוג לתוכן