נכתב על ידי אנוה רצון
מומחית בפיתוח קהילתי וארגוני בסביבה משתנה, מנחה ומלווה תהליכים אישיים וארגוניים.
יזמת שותפה ב”דיבורי קהילה”, רשת לאנשי מקצוע בתחום הקהילה שהיא גם ערוץ טלגרם ופודקאסט.

 

הקדשתם פעם זמן לחשוב על תחושת קהילתיות והקשר שלה ללמידה? סביר שלא :)

על קהילה מקצועית לומדת כבר יצא מאמר מקיף בעבר, כאן אתמקד בזווית טיפה שונה: כיצד קהילתיות יכולה לתמוך בתהליכי הלמידה. אגב, גם אם הוחלט לא לבנות קהילה. 

אבל למה בעצם צריך ליצור תחושת קהילתיות? 

מה ההבדל בין קהילה לתחושת קהילתיות בכלל ומה זה? מה את רוצה מאיתנו?

אז נתחיל מההתחלה – קהילה יכולה להגיע בשלוש צורות:

• קהילה כמטרה – המטרה הסופית של התהליך היא הקמת קהילה או חיזוק הקהילה.

• קהילה כזירה – עבודה עם הקהילה על מנת להשיג מטרה, כגון: שינוי חברתי, סביבתי, העלאת מודעות ועוד..

• קהילה כשיטה – כלומר, לעניינו ארגונים וקבוצות שאינם קהילות “מלווים” את שיטות בינוי הקהילה להגשמת מטרות הארגון. דוגמאות לכך: קבוצות למידה שמבינות שתחושת הקהילתיות תייצר חווית למידה חזקה יותר, אפליקציית וויז שמבוססת על קהילה (ניתן להאזין לפרק על כך בפודקסט דיבורי קהילה, ממש כאן) ועוד.

למה החלטנו לכתוב על זה דווקא עכשיו?

לאחרונה בקהילת “למידה ארגונית” של limi, עלו הרבה שאלות כיצד ניתן להעלות את המחויבות של קבוצות הלמידה בארגון, ללמידה משמעותית יותר? או איך אפשר לעודד את קבוצות הלמידה לקחת אחריות? והתשובה לכל השאלות הללו היא שימוש בכלים לבניית קהילתיות.

אז מה היא קהילתיות?

במתודות לבינוי קהילה שפותחו על ידי ד”ר שרה’לה שאדמי, שדמות והחברה למתנ”סים (שחידדה את הנושא אפילו יותר), מצאו כי לקהילתיות יש שישה מימדים:

• אמון והדדיות – הנכונות של יחידים לתמוך ולסייע לאחרים במרחב הקהילתי ללא תלות בהיכרות אישית וללא ציפייה לתמורה מידית, מתוך אמונה בנורמות המשותפות של חברי הקהילה
• שייכות – המידה בה פרטים מרגישים כי הקהילה היא חלק חשוב מזהותם, חשים זיקה וגאווה וחולקים נרטיב משותף
• חיבוריות – כמות, איכות וגיוון הקשרים החברתיים בין פרטים בקהילה ומידת השימוש בהם
• מחוייבות – מידת הנכונות והיכולת של הפרט בקהילה לפעול למען טובת הכלל
• משמעותיות – המידה בה הפרט מרגיש בעל ערך ומשפיע בקהילתו
• פעולה קולקטיבית – הנכונות והיכולת לפעול ביחד מתוך הסכמה לקידום מטרות קהילתיות ופתרון בעיות משותפות.

אז מה ההבדל בין קהילה לקבוצה?

קהילה מובדלת מקבוצה בכך שהיא פועלת תמיד על שני צירים: ציר המטרה וציר היחסים.

קבוצה לרוב שמה דגש על ציר המטרה או שחבריה בעלי ובעלות מכנה משותף. מנגד, משך חיי הקהילה ימשיך גם לאחר החלפת מייסדיה או סיום המשימה שלקחה על עצמה. קבוצה, לרוב תתפרק לאחר סיום המשימה .

תהליך הלמידה שאנו מציעות כאן עוסק שני הצירים הללו. פעמים רבות בתהליך פיתוח ההדרכה אנו עוסקות בעיקר בציר המשימה- כלומר, בלמידה עצמה. כשהפוקוס שלנו הוא אך ורק על למידה נכנס הפער של השאלות לדוגמא שנתנו למעלה- איך מייצרים מחוייבות של הלומדים, איך מייצרים את מחוברות העובדים לתהליך?

ציר היחסים הוא בעצם יצירת ובניית קהילתיות בין חברי קבוצת הלמידה.

אז אחרי שהבנו, למה, והבנו גם מה, בואו נדבר קצת על האיך!!

אז אספנו כמה טיפים שימושיים-

1. היכרות, זה עדיין חשוב – הקדישו בכל מפגש זמן להיכרות! זה יכול להיות על ידי התכנסות מוקדמת יותר שתתן הזדמנות לחברי הקבוצה לדבר, על ידי משחקי פתיחה בסגנון ODT, שבונים אינטראקציה חברתית והעיבוד של הפעילות מתמקד בקשר בין המשתתפים או בנושא המפגש (לא חייבים כל מפגש, אבל אחת ל.. תראו כמה עומק זה יכניס). ניתן גם לבקש מחברי וחברות הקבוצה לפתוח בעצמם את היום.
2. לפתוח ולסגור – כל מפגש! ובשפה אחרת CHECK IN ו-CHECK OUT, תנו כמה דק’ למשתתפים ואפילו במילה לספר איך הגיעו, כדי שיוכלו להשאיר את טרדות והמחשבות של היום העמוס שלהם בחוץ ותתעניינו בהם גם בסיום. מה לקחו? מה יישמו? וכו’
3. גם ללומדים יש מה להגיד – יש דילמה? כמה שעות הלמידה? איך לחלק את יום הלמידה? מה עם שיעורי הבית? פשוט תשאלו את המשתתפים והמשתתפות מה יעבוד בשבילהםן. כדאי לתת כמה אופציות בכדי שהתשובות יהיו ממוקדות. ככה המשתתפים והמשתתפות ירגישו שהםן חלק מהתהליך, רמת השייכות והמשמעותיות. תהליכים שכאלו מגבירים את האמון והשקיפות בתוך הקבוצה וגם אליכםן כמומחי הלמידה.
4. מהון אנושי להון חברתי – יש חברי או חברות קבוצה מומחים או מומחיות בחלק מנושא הלמידה? או אולי יש להם או להן ידע או כישורים אחרים שיוכלו להעשיר או לסייע בארגון הקבוצה? תפנו אליהםן ותבקשו שיקחו חלק. תראו איך רמת המעורבות וההדדיות עולה פלאים! מבטיחות!
5. החיים עצמם – אל תשכחו את “רגעי האמת” של חברי וחברות הקבוצה. יש יומולדת? קידום? מישהו נעדר עקב מחלה? תתעניינו. א.נשים אוהבים ואוהבות שרואים אותםן, זה עוזר לייצר הדדיות ומעורבות.

רינתיה התארחה בפודקאסט “דיבורי קהילה” אצל אנוה רצון ודניאל אופק – להאזנה לפרק