רינתיה מתארחת אצל מיטל צבאג התחלנו:
הראיון הזה מאוד מרגש אותי!
מיטל משתפת: את רינתיה אני מכירה וירטואלית כבר המון שנים, אני מאוד אוהבת את הפוסטים של Limi והם חלק אינטגרלי מעבודתי כמפתחת למידה, אני מאזינה הדוקה לפודקאסט והשנה גם ביקרתי בכנס השנתי שהיה עבורי מעורר השראה, לקחתי ממנו המון ונוצרו גם לא מעט קשרים קולגיאליים מעניינים.
חוץ מזה תמיד מעניין לקרא על האדם ועל הדרך המקצועית העשירה שלו.
ספרי לנו קצת על עצמך
שלום אני רינתיה (כן יש מושב כזה…), אמא לשלושה ילדים, גרה אי שם בערבות פתח תקווה.
מתמחה בלמידה ופיתוח עובדים בשוק העבודה. אה… ורק אחרי גיל 40 גיליתי חגיגית שיש לי הפרעת קשב ושהיא זו שעזרה לי לעצב תהליכי למידה (מקווה שטובים) לעצמי ולאחרים.
ספרי קצת על הדרך המקצועית שעברת איך הגעת למקצוע הנוכחי?
התחלתי בתחום לפני יותר מ-20 שנה אי שם בצה”ל ודי התאהבתי. הייתי בטוחה שאלך לחינוך, אז למדתי תואר ותעודת הוראה. ובמקביל הדרכתי בכל מסגרות ובבתי ספר, די הבנתי שזה לא ככ בשבילי להיות חלק מהמערכת הזו. ככה שאחרי התואר הרגשתי די אבודה.
אז הלכתי לקורס פיתוח הדרכה ב-HIT שם גיליתי את העולם הארגוני. משם נקלטתי בפלאפון והייתי 4 שנים ראש תחום פיתוח הדרכה – שם למדתי יסודות קריטיים במקצוע וגם… שלהיות שכירה זה פחות הוייב שלי.
יצאתי לעצמאות, בהתחלה עבדתי עם חברות ספק ולאט לאט התחלתי לעבוד באופן פרטי מול ארגונים. ב-2012 התחלתי ללמד את המקצוע והקמתי את קהילת “למידה ארגונית” בפייסבוק עבור בוגרי הקורס שלי, המשכתי לפתח הדרכה ולייעץ בתחום .
ב-2019 הקמתי את חברת limi במטרה לקדם את הלמידה בארגונים בישראל. אנחנו שואפות להיות גילדה מקצועית שמכשירה, יוצרת תוכן מהימן ומקיף, חוקרת את התחום ועוד.
חוץ מזה אני פודקאסטרית בפודקאסט “פיצוחים”, מרצה בפקולטה לטכנולוגיות למידה ב-HIT, מובילה את התוכנית לניהול למידה בארגונים באונ’ ת”א ומרצה לקהל הרחב ולמנהלים על איך לפתח מיומנויות-על בעולם כאוטי דרך קרן אלוף.
היית מגדירה את עצמך כחיה חיים של למידה?
ברוררר. אבל… לא כזו של אקדמיה, בית ספר וכזה. אלא למידה מהחיים עצמם, במנות קטנות, על הדרך, סביב פתרון בעיות וכולי. בהרצאות שלי לעובדים אני מדברים על כלים פרקטיים ומחקריים שעוזרים לי ולנו להתפתח כל הזמן.
איך את בתור לומדת? איפה את אוהבת לצרוך תוכן ולמידה?
כמו שכבר עולה באופן די חזק, אני לא לומדת קלאסית.
ארגנתי לעצמי חיים המקצועיים שבמסגרתם אני כל הזמן מסתובבת בארגונים, רואה אנשים מהתחום ולא מהתחום, שומעת פודקאסטים, קוראת, מציצה ברשתות וכולי, זו חתיכת למידה. השראה לדברים, פתרון בעיות, רעיונות, תפיסות חדשות וכולי. סקרנות וחידוש מתמיד זה כמו חמצן בשבילי.
חוץ מזה אני מסנדלת את עצמי ללמידה כי אין כמו דד ליין טוב כדי ללמוד. בפודקאסט אנחנו מראיינים אנשים ולומדים מהם מלא, בהרצאות ובסדנאות שלי אני חייבת ללמד את מה שהכי מדויק אז אני חייבת ללמוד ובמחקר ב-limi וואו זה הארד קור למידה בעיקר בפן הרפלקטיבי שלה.
מה מעניק לך את הדרייב ללמידה?
הצורך בחידוש מתמיד. אני משתעממת מהר ויש לי זיכרון של נמלה אחרי החורף.
תספרי לנו קצת על הפעילות הענפה שלכם בלימי, יש לכם קורסים, הרצאות, בלוג עשיר, מה זה בעצם limi?
נתחיל מזה ש-limi זה למידה בחמוד :) אז לחברה יש שני וקטורים:
1. שירותים לארגונים – אנחנו זוכות לעבוד עם ארגונים מגוונים מאוד ולספק:
• ייעוץ אסטרטגי אד הוק לאתגרים בפיתוח הון אנושי, תפיסות למידה, הגדרות תפקיד ועוד
• הדרכות מקצועיות לאנשי המקצוע (מנהלי למידה, מפתחי הדרכה וכולי) או למי שעוסק גם בזה בארגון (למשל: מובילי למידה, מדריכים פנים ארגוניים, אנשי HR ועוד)
• הרצאות לעובדים ולמנהלים – על חשיבות ההתפתחות והלמידה בדרכים שכל אחד יכול לאמץ, קידום תחום פיתוח ההון האנושי בקרב הנהלות
2. גילדה מקצועית – אנחנו מאמינות שלמידה היא מנוע צמיחה ככה שאנחנו שואפות לתת דלק למנוע עצמו:
• התוכנית לניהול למידה בארגונים – בעצם עברנו ללמד באוניברסיטת תל אביב (שזה גם כבוד אדיר למקצוע שלנו:), הקורס הותיק והמוכר שלנו עובר שדרוג רציני.
• קהילימי – זה פרויקט התנדבות ענק שקורה אחת לשנה (השנה הפעם הרביעית) בו אנשי למידה בכירים ומנוסים עושים מנטוריג לאנשי למידה מהמגזר השלישי. יש שם חיבורים ועשיה מדהימה!
• קהילת למידה ארגונית – הקהילה המקצועית בפייסבוק + שלוחות שלה, היא פועלת כבר 12 שנים (יאבל’ה) ומונה למעלה מ-19K חבירימות
• מחקר ותוכן – יש לנו שני תכני דגל: סקירת התעשיה שאנחנו מוציאות אחת לשנה ודו”ח המגמות שאנחנו מוציאות אחת לשנתיים, חוץ מזה מלא מאמרים, סקירות מקצועיות, פודקאסט ועוד
• ועידת limiCBL – אז השנה הרמנו פעם ראשונה את הדבר הפסיכי הזה, למידה מסוג שונה מאודדד שלשמחתי הייתה הצלחה מסחררת, מקווה שב-2025 נרים אותה שוב עם שדרוגים
אחרי הפוגה אנחנו חוזרות לעדכן על הכל בניוזלטר שלנו (פשוט נרשמים דרך האתר) ובקהילה והכי חשוב להגיד ש-limi מורכבת שאנסמבל של אנשי למידה מהממים שהם החיים עצמם.
נשמח אם תתני לנו טיפ אחד מהניסיון העשיר שלך איך להישאר מעודכנים ואיך ממשיכים ללמוד ולהתפתח?
• סינדול אקטיבי – לקבוע מראש מועד בו מלמדים אחרים, אבל כזה שיהיה פדיחה לבטל (להציג משהו בישיבת צוות הבאה, להעביר סשן פנים ארגוני, להעלות פוסט עם עוד מישהו על ספר שקראתם / פרויקט שעשיתם וכולי)
• סינדול פסיבי – להשתדל שתהיה תחנת למידה פורמלית אחת בשנה נגיד בה מלמדים אותי (קורס קצר, ריטריט, כנס וכולי), אגב לא בהכרח מהתחום המקצועי שלנו
• הטירלול זה גם לימונדה – זו הזדמנות שכולנו היינו שמחים לוותר עליה. היא מביאה איתה התפתחות בכמויות ולפעמים רק עיבוד של הדבר הזה הוא הלמידה הכי טובה שיש.
• ו… לשחרר, החיים מאוד הזויים, אזה אני ממש מנסה לא לאכול כאפות אם זה לא מסתדר.
איזה חלום או שאיפה יש לך שעוד לא השגת? אולי את בדרך לשם…
חמסה טפו השגתי המון. דווקא בתקופה הזו השאיפה שלי היא להתמקד במה שיש. החיים מאוד מורכבים וזה דורש אוויר. לא בהכרח לרוץ לעשות עוד ולהוסיף עוד מורכבויות, אולי אפילו לעשות פחות (הנה אמרתי את זה…) כדי להצליח לעכל את כל מה שאנחנו עוברים פה ברמה הלאומית, הכלכלית, האישית.
יש מסר שהיית מעבירה לרינתיה של לפני 10 שנים?
“בסוף זה יקרה, את תצליחי לאכול אבוקדו”
איך את רואה את עולם פיתוח ההדרכה משתנה, מה יהיה הפוקוסים בשנים שיבואו? ואיך הולך להראות התפקיד בארגונים?
כתבנו על זה בהרחבה בדו”ח המגמות. נדרש יותר ויותר: לעבוד כאקוסיסטם של פיתוח הון אנושי בגלל האתגרים האדירים, לייצר למידה שמחזירה את האמון –פשטות, אנרגיה, נתפסת כמתנה ולא כמטלה, להתמקד יותר באסטרטגיה ופחות טקטיקה כי ה-AI לאט לאט או מהר מהר ישנה רדיקלית את תפקיד מפתחי ומפיקי הלמידה והאתגרים רק יגדלו. זה על קצה המזלג.
מה התכניות שלך ל-2025?
תוכניות? מה זה? :) הכל על קרח אז אני מאמצת את תפיסת הכאורדיות (יענו שילוב של chaos ו- order).
אני מנסה לתת מקום לכאוס כי הוא ימשיך לבוא, אני עובדת בלהתמקד במה שיש ואולי אפילו לעשות פחות ובמקביל אני מנסה לייצר order דרך ייצוב עוגני הספינה הזו שנקראת limi ולהתחזק מהסיטואציה.
עוד מחקר, עוד קורס, עוד ועידה, עוד מצגת… זה לא באמת כזה חשוב… בהתחלה ובסוף צריך לזכור שיש לנו זכות אדירה להתעסק בלמידה, בהתפתחות, בצמיחה של אנשים וארגונים, בטח בשנה שהשבר בה הוא בלתי נתפס.
אם בשנה כזו עדיין יש לנו בריאות, בית, פרנסה וקצת אנרגיה זה מדהים… שום דבר לא מובן מאליו.
תודה רבה רבה על הראיון הזה, הנה עוד דרך ללמוד :)