חמישה טיפים מבוססי מחקר להדרכה נכונה

נכתב על ידי צוות limi

מכירים את זה שקיימים ברשת המון טיפים להוראה בזום, הוראה פרונטלית או הוראה משולבת ועוד ועוד?
אז אספנו עבורכם ועבורכן 5 טיפים ללמידה אפקטיבית מבוססים מחקרית ומעוגנים בתיאוריות. סביר להניח שחלק מהטיפים האלו מוכרים, אבל הגיע הזמן לבסס אותם מחקרית ולחזק את הצורך לשימוש בהם.

המאמר נכתב במסגרת שיתוף הפעולה של limi עם המכללה האקדמית רמת גן ומסכם עבורכם וובינר שהעביר פרופ’ מוטי פרנק לקהילת למידה ארגונית.

מוכנים לטיפים?

1. למידה פעילה

ברור שצריך להפעיל לומדים… אבל מאיפה זה הגיע בכלל? ולמה זה כ”כ קריטי? אז הפסיכולוגיה הקוגניטיבית עוסקת בתיאוריות למידה שממפות את האופן בו אנו חושבים, זוכרים, תופסים ולומדים.

תיאוריית הלמידה המוכרת ביותר היא של פבלוב, המתמקדת בהתניה קלאסית. הניסוי המוכר בו פבלוב יצר התניה קלאסית בין קול הפעמון (הגירוי הבלתי מותנה) לריור הכלב רלוונטי לתיאוריה הזו.

תיאוריית הלמידה הדומיננטית והמובילה הינה הגישה הקונסטרוקטיביסטית להוראה. מקורה של תיאוריה זו, אינה מתחום החינוך אלא מעולם הפילוסופיה, והיא שמה דגש על האופן שבו בני האדם לומדים, חושבים וכיצד המידע מגיע לכל אחד ואחת מאיתנו.
בואו ננסה משהו – תסבירו למישהו נושא מסוים, לאחר מכן תבקשו ממנו להסביר נושא זה לשלושה אנשים שונים ואז תשאלו כל אחד בנפרד מה הסבירו לו. לא תהיו מופתעים שכל אחד יסביר בצורה אחרת – הרי כולנו שומעים, מבינים ותופסים דברים באופן אחר. הלמידה שלנו מבוססת על כשלונות והצלחות תוך אינטראקציה עם הסביבה. המחקר[1] [2] [3]  מראה כי בכדי שהלומד ילמד באופן יעיל ואפקטיבי הלמידה חייבת להיות פעילה, וכמה שפחות פסיבית. עקומת הקשב בזמן למידה בנויה כך שבהתחלה אנו ערניים והקשב שלנו הוא בהתאם, כלומר אנחנו יכולים להבין וללמוד. לאחר מכן, נצפית ירידה דרסטית ואז לקראת סוף השיעור ישנה עלייה נוספת מתוך ההבנה של הלומד/ת שאם כבר הצלחתי להגיע עד כאן אז אכדאי להתרכז ולהקשיב לסיכום השיעור. חשוב לזכור שלמידה פעילה היא לא רק באמצעים טכנולוגיים כמו חדרי זום או Kahoot אלא גם באמצעות שאלות, דיונים, מטלות קצרות או סקרים המאפשרים למידה פעילה ומשוב. 

אז כיצד נוכל ליצור למידה פעילה ולהתגבר על אתגר הקשב?

  • הלומד צריך להיות פעיל.
  • לקבל את המידע בצעדים קטנים.
  • עלינו  לגרום ללומד כל הזמן לעבד ולפרש מידע תוך כדי קישור מידע חדש ומידע ישן

2. משוב

אנחנו מקבלים משוב מהסביבה לאורך כל החיים, החל מהרגע שאנחנו דורכים על הרצפה ונופלים (או לא..). כל למידה פעילה מלווה במשוב. אם נהיה ספציפיים, ברוב הארגונים נערכות שיחות הערכה ומשוב מדי תקופה עם העובדות והעובדים. דבר זה צמח מתוך מחקרם של לוק ולתם בסוף שנות 70 תחילת שנות 80. לוק ולתם חקרו את כל הידע שנצבר עד לאותה תקופה בפסיכולוגיה ארגונית והראו באופן מובהק שכאשר עובד מקבל משוב על הביצועים – הביצועים שלו עולים בהשוואה לעובד שיש לו יעדים ואין לו משוב על הביצועים, גישה זו מכונה “ניהול לפי יעדים”. לא רק בעולם הארגונים משוב חשוב, אלא גם בתחום החינוך( Locke & Latham, 2002). מפתיע לגלות שמשוב ממחשב נתפס בעיני הלומד כיותר אפקטיבי מאשר המלמד כי המחשב מיוצג כיותר אובייקטיבי.

קרונבך הראה שבזמן למידה פעילה אנו מקבלים משוב מיידי מהסביבה, הודות למשוב זה אנו יכולים ללמוד ולתקן ביצועים תוך כדי הלמידה האקטיבי (Cronbach, 1977).

חשוב לשים לב שבזמן הדרכה אנחנו משלבים כמה שיותר אינטראקציות, מטרתם לאפשר למידה פעילה שמלווה כל הזמן במשוב.

3. בהירות ההסברים

כולנו תמיד בלמידה מתמדת – תחזרו לרגע במחשבה, ללימודים בבית ספר או בתואר ותנסו לחשוב על מרצה שחשבתם שהוא מצוין בלימוד. מה המימד הכי חשוב שגרם לכם לחשוב שהמרצה הוא טוב לעומת מרצים אחרים?
במחקר של נירה חטיבה, פרופסור לחינוך באוניברסיטת תל אביב נמצא כי הסברים ברורים שהינו המדד הכי חשוב להגדרת “מרצה טוב”. אז איך מסבירים באופן ברור? הספרות מציעה לנו טיפים מאוד מעשים כדי לגרום לכך שיבינו את מה שאנחנו רוצים ללמד. מספר הקסם הוא 2, כלומר להסביר פעמיים כל דבר וכל פעם בדרך שונה. לדוגמה: פעם אחת אני אסביר בכתב ובפעם השנייה אני אשתמש בגרף או טבלה, מהפשוט אל המורכב, מהידוע אל החדש. בנוסף, אנחנו צריכים לשמור על מספר כללים שיעזרו לנו להיות יותר ברורים:

  • הצגה לוגית: צעדים קטנים הקשורים זה בזה. לא להעמיס בכמות מידע!
  • הצגה לוגית: עלינו לשמור על קישוריות בין נושאים ולהימנע מלקפוץ מנושא לנושא, כדי שנצליח לשמור על  הרצף הלימודי והעברת המסר העיקרי באופן ברור.
  • חקירה מעמיקה: להסביר באופן מפורט על כל שלב ושלב בהסבר ולא לדלג כדי ליצור תמונה מלאה וברורה.
  • חידוד הסברים: היעזרו בהשוואות, הנגדות, מקרים פרטיים, מקרי גבול ואנלוגיות.

4. ארגון הקורס או השיעורים

    בהמשך למחקר הקודם, המדד השני בחשיבותו ללומדים הוא שמי שמלמד אותם יהיה מסודר ומאורגן במבנה הקורס ובמבנה כל שיעור. כיום, מערכות כמו LMS מאפשרות לנו ליצור ארגון במבנה הקורס ויחידות הלימוד. יחד עם זאת, קיימים לא מעט כלים פרקטים כדי ליצור סדר, אחד מהם הוא מפת שיעור אשר מאפשר ללומד לראות איפה אנחנו נמצאים, לאן אנחנו רוצים להגיע, למה חשוב לנו להגיע לשם ואיך נגיע אל היעד שלנו. זה בא לידי ביטוי בכך שבתחילתו של שיעור או קורסים מוצג בעיני הלומד נושא השיעור, מה החלקים שמרכיבים את השיעור וכו’.  בכך אנחנו מבטיחים שלא תהיה קפיצה מנושא לנושא ושהנושאים המועברים בשיעור (או הקורס או כל יחידת לימוד) ירכיבו תמונה שלמה ומסודרת.

5. קשר עם הלומדים והלומדות

בתקופת הקורונה הרבה סטודנטים נושרים, נעלמים, פחות מפעילים מצלמות וגם פחות נוכחים. האוניברסיטה הפתוחה העוסקת בהוראה מרחוק מדווחת משנה לשנה שבקורסים המבוססים רק על למידה מרחוק ,ללא אינטראקציה עם הלומד, שיעורי הנשירה עומדים על 90%! כלומר, רק 10% מסיימים בהצלחה.רוב הלומדים זקוקים לקשר בינם לבין  עצמם וקשר בין הלומדים למלמד.
איך נתגבר על בעיה זו בלמידה דיגיטלית?

  • ניצור למידה קבוצתית שיתופית בשיעור הזום בעזרת חדרים בזום.
  • נשתמש במשחקים טכנולוגיים להיכרות בקורסים עם מספר קטן של משתתפים.
  • נפתוח קבוצות לדיון ב-LMS, בווצאפ, בפייסבוק.
  • ננהל מעקב רציף אחר ההתקדמות והנוכחות של הלומדים כדי למנוע נשירה.

לסיכום, הסיפור המחקרי מאחורי הדרכה נכונה לא מקבל מספיק מקום. כשאנחנו חושבים כיצד עלינו לבנות הדרכה יעילה ואפקטיבית, אנחנו משתמשים באינטואיציה והניסיון שלנו. המאמר הזה מוכיח לנו שאנחנו חושבים נכון אבל יותר מי זה מעניק לנו את המשמעות מאחורי החשיבה שלנו. בפעם הבאה שאתם בונים הדרכה נסו לחשוב איך היא תראה, כיצד תצרו למידה פעילה מלווה במשובים. האם זו תהיה למידה מסורתית או למידה משולבת טכנולוגיה. והכי חשוב שימו את עצמכם בעיניי הלומד.

Cronbach, L. J. (1977). Educational psychology. NY: Harcourt Brace Jovanovich.

Locke, E. A., & Latham, G. P. (2002). Building a practically useful theory of goal setting and task motivation: A 35-year odyssey. American psychologist, 57(9), 705.‏

לקבלת התמצית למייל
ולרישום לניוזלטר של limi

לקבלת הסקירה למייל
ולרישום לניוזלטר של limi